Sha'arei Torat Bavel on Bava Kamma Daf 47b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(מז ב) ואפי' נשברו ברוח.—מדברי התוס' (ד"ה הוה וד"ה או דילמא) משמע דהיינו דוקא ברוח מצויה משום דהוה כש"ח, אבל ש"ש חייב אף ברוח שאינה מצויה. ולפ"ז צ"ל בהא דאמרינן למטה "ברשות שמירת שורו קיבל עליו אפי' חנק את עצמו", דחנק את עצמו הוא כרוח מצוייה, ומאחר שאין זה מצוי כל עיקר, שהבהמה תחנוק את עצמה, לכן מוכרח לומר דמיירי באופן שהיה חבל קשור בכותל הרפת, שהבהמה היתה בה, והיה אפשר דרך הילוכה לכרוך את החבל בצוארה ולהחנק. וכל זה דוחק.