Sha'arei Torat Bavel on Bekhorot Daf 8b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(ח ב) משרא דסכיני במאי קטלי וכו'.—ברור לכל שכל הויכוח הזה הוא מדברי חכמים וחידותם. וענין שאלתם כאן הוא ע"פ הנודע שמראשית היות ישראל לגוי הוא עם לבדד ישכון, לא התערב בגוים אשר סבבוהו, לא עשה כמעשיהם, לא התחתן בם ולא שתה יין נסכיהם. סגולת ישראל זו היא שעשתה אותו לעם עולם, והיא היא שעוררה עליהם קנאת לאומים, ובסבתה נולדה שנאת עולם לעם עולם מכל גויי עולם. זאת השנאה היא שנאת עם אחר ואמונה זרה, והתקיימה מראשית עד הדור האחרון הזה. ומי יודע עד מתי תמשך עוד. והנה האיבה הגדולה הזאת, אשר הפיצה רוב שרשיה בלב הגוים, אשר כל הרוחות לא יזיזוה ממקומה, ואף כי החליפה את בגדיה במשך הזמן ושינתה את גווניה כפי מנהגי המקומות וכפי נימוסי העתים והארצות; אבל לעולם לא יחסרו בין הגוים אנשים עזי נפש, אשר ידרכו על ישראל את לשונם לשון שקר, בהוציאם עליו שם רע ודברי כזב, אשר גם המוציאים יודעים, כי שוא המה. יודעים את האמת ומתכוונים למרוד בה. כי יבושו ויכלמו לגלות את סיבת שנאתם האמיתית החוצה ערומה כיום הולדה. והסיבה הנכונה היא בעבור התורה התמימה, אשר נתן לנו ה' ע"י משה עבדו, אשר היא מורשה לקהלת יעקב מאז קיבלוה מהר סיני בקולות וברקים, בענן וערפל ואש אוכלת. ובעבור זאת התורה באנו באש ובמים, ובעבור זאת התורה שחה לעפר נפשנו, גוינו נתנו למכים ולחיינו למורטים. ובעבורה היינו רצוצי משפט, עשוקים וגזולים כל הימים. ובעבור זאת התורה גלתה יהודה פעמיים, חרבה עירנו ונוטל בית תפארתנו. ובעבור זאת התורה לא מצאנו מנוח גם בארץ גלותנו, ורבות פעמים גורשנו מארצות ומדינות, ובעבורה ניתן למשיסה יעקב ורכושו לבוזזים, וגם משפט אזרח לא נתנו לו.
ובכלל יתחלקו שונאי ישראל בכל דור ודור לשתי כתות: הכת האחת והיא הגדולה, אשר בתוכה רוב המון העם, אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו, וגם מעט מזער מחכמי הגוים ומשכיליהם, המה בוש לא יבושו להטמין את רעתם בלבם, ולשונם תדבר הוות בגלוי, כי ישראל גוי חוטא הוא, מרמים את הבריות, מוצצים דם עם הארץ ברבית מופרזת וגם ישימו את דמנו ממש במשארותם אשר יאפו ממנו מצות לחג פסחם, כי כן תצוה להם תורתם; ובמרמה גזלו עשיריהם מאתנו את כספנו, ומאשר לנו עשו להם כל הכבוד הזה. ולכן טוב נעשה בעיני ה' ואנשים למחות את זכר ישראל מתחת השמים ושללם לבוז. ואך בזאת יכופר עון בית ישראל אם יאותו להיות כמונו לעם אחד: מפתנו יאכלו ואת יין נסכנו ישתו, ויתחתנו בנו וישכחו את אלקי אבותיהם, ואת תורתו יעזובו, ויתערבו בגוים אשר בתוכם הם יושבים ולא יזכר שם ישראל עוד.
הכת השנית מעטה בכמות ורבה באיכות, כי בתוכה נמצאים חכמים רבים הנודעים בשם, ועמהם רוב השרים אשר עתותי ישראל בידם, וגם אלה פקו פליליה בשנאתם את עמנו, כי מרחם אמם ינקו יחד עם חלבה גם את שנאת הדת; אך בוש יבושו לגלות את אשר בלבם ולדרוש כי ירצחו נפשות נקיים ויבוזו את רכושם רק באשר יש להם תורה אחרת ומאמינים בבורא אחד קונה שמים וארץ; ולכן יערימו סוד ובקרבם ישימו ארבם וטומנים בחובם את שנאתם הגדולה, אך בפיהם ירצו סלה בפני כל, כי רואים את ישראל פרועים לשמצה, ומצבם המוסרי ברע הוא, הולכים לאחור ולא לפנים, ורובם גונבי מכס ומשתמטים מלשלם את מסי הממשלה ומלעבוד בצבא, שונאים הם את עבודת האדמה ורודפים רק אחרי מלאכות נקיות וקלות, יונקים את לשד אזרחי הארץ, וכנגע הם לבני המדינה אשר ישבו בה. ואולם מאחר שגם הם נבראו בצלם אלקים מבורא אחד, אי אפשר לשלול מהם את הזכות האנושית לגור בארץ שנולדו בה ולהחיות זרע על פני הארץ; אך גם לנו הזכות לשמור את האזרחים יושבי הארץ מן העולם לבל ירעו להם העמים הזרים ולבל ימצצו את דמם. לפיכך הכרח הוא לחוק חוקים מיוחדים לישראל. לכן עשו חוק ולא יעבור כי עם ישראל לא יגור בכפרים ובערים הפנימיים, וגם הגבילו את מסחרם. וגם יגבו מהם מסים מיוחדים, ואת המסים הכוללים יגבירו עליהם יותר מאזרחי המדינה. ועוד חוקים רעים ומרים כאלה, אשר ימררו בהם את חייהם. ואת הרעה הזאת ימתיקו בפיהם באמרם כי בני ישראל עדיין אינם ראויים לקבל זכויות. ואולם כאשר ישפרו את מעשיהם ויתרגלו לעשות רק טוב, אז גם אנחנו נמהר להקל את עולנו מעליהם מעט מעט. והנה גם אלה יודעים את האמת כי גם בין גויי הארץ יש ויש מבריחי מכס, ורבים מלוים כספם ברבית מופרזת, רצוח גנוב ונאוף הרבה יותר לפי הערך מבהמון יהודים. וגם במוסר ובמדות יתעלו בני עמנו עילוי רב על גויי הארץ, אשר הם יושבים בתוכם, כאשר יודו גם חכמי הגוים, אף כי מצבם רע מאד מאד לעומת מצב העמים.
והנה כבר נודע כי בזמן חז"ל היו רגילים להתוכח עם חכמי העמים במשלים וחידות¹, וגם בין ר' יהושע בן חנניה וסבי דבי אתונא היה ויכוח כזה על סיבת השנאה הגדולה אשר לעמי הארץ על עם בני ישראל. ועל אודות זה פתחו סבי דבי אתונא במשל פיהם ויאמרו: דע נא, חכם היהודים, כי יש בתוכנו עם אחד, קטן כערוגה קטנה, אך דרכו להזיק כערוגה המצמיחה סכינים, כי דוקרים הם את אזרחי הארץ וחותכים את בשרם ויונקים את לשדם, וכנגע הם לממשלה ולמדינה. ומאשר כי חכם אתה, עוצה לנו עצה; מה לעשות בסכינים אשר בזאת הערוגה למען לא יוכלו עוד להרע לאזרחי הארץ, אשר הם יושבים עליה?
footnotes: ¹ ולדוגמא עי' חגיגה ה ב וגטין נו ב.
וישא ר' יהושע את משלו ויאמר "בקרנא דחמרא". וענין מענהו באשר לא ידע דעת הזקנים הללו איך היא, אם ככת הראשונה, אשר יאמרו להכחיד את ישראל מגוי; או ככת האחרונה, אשר חפצם הוא להקיפם בחוקים קשים ובגזירות רעות. ולכן ענה להם דבר השוה לשניהם: לכת ראשונה ירמוז לבל ידמו בנפשם שיוכלו למחות את שם ישראל ולכלותם מעל פני האדמה, כי דבר כזה לא יהיה לעולם, והוא בגדר אי־אפשרות, כי עוד לא נוצר כלי נשק כזה אשר יצלח לאבד את עם ה' אלה. וכבר שָׂם ה' דבר אמת בפי הנביא "כי תעבור במים אתך אני ובנהרות לא ישטפוך כי תלך במו אש לא תכוה ולהבה לא תבער בך" (ישע' מג ב), ונאמר "כל כלי יוצר עליך לא יצלח" (שם נד יז), כשם שלא נברא קרן לחמור.
והחכמים האלה לא הבינו את תשובת ריב"ח, כי הם היו מבני הכת השנית, ורצונם היה רק ללחוץ את ישראל במשפטים לא יחיו בהם ולהגביל את זכויותיהם בחוקים קשים וכיוצא בהם. לכן שאלוהו "ומי איכא קרנא לחמרא", באמרם: גם אנחנו יודעים כי כבד הדבר מאתנו ולא נקל הוא לאבד את ישראל מגוי, וגם לא זאת מגמת חפצנו.
וישא עוד ר' יהושע את משלו ויאמר "ומי איכא משרא דסכיני", כלומר: גם לפי דעתכם יש במענתי תשובה למחשבתכם לענות את ישראל וללחצו מפני שהם אנשים רעים ומזיקים. דעו נא שכמו שאין ערוגה של סכינים כך לא נמצא בעולם שום אומה, שכל אנשיה רעים וחטאים; וגם בינינו יש רבים ישרים וטובים, רחמנים וגומלי חסדים הרבה יותר מאשר בשאר האומות. והרעים אשר בינינו הם בטלים ברוב. ולפי ערכנו ימעטו הפושעים אצלנו כנגד עמים אחרים.