Sha'arei Torat Bavel on Chullin Daf 47a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(מז א) ד"ה היינו וכו' והר"ר משה דפונטייזא הנזכר בערוך עם הגאונים.—דע שר' משה דפונטייזא נזכר כמה פעמים בתוס', והוא היה תלמיד רבנו תם, כ"ש בשה"ג ח"א אות יו"ד סי' רמא. ועי' תוס' פסחים סז ב ד"ה שכן, שהקשה על רש"י ובתוס' ישנים יומא סד א ד"ה דחייתו. לכן הוא אחרון בזמן אל הערוך, וא"א שהערוך יזכירנו, ובאמת אינו מוזכר בערוך כל עיקר. וראיתי בס' התרומה סי' יו"ד, שכתב: "וכן פירש ה"ר משה מפאויאה והוא נזכר בערוך בכמה מקומות". ובס' הישר לר' תם, שהוא כנראה המקור הראשון (דף לז), וסמ"ג עשין הל' טרפות ובס' המכריע סי' יא ובשבלי הלקט הל' טריפות סי' ח והגהות מימוניות הל' שחיטה פי"א אות ה' הנוסח: מפביאה, ומפייאה, ומפויאה. וגירסא זו תפס בעל הערוך השלם במבואו לישרה מפני שנמצא בכ"י פארמה "שבשנת תתנ"ו נהרגו במגנצא ר' משה מפאביאה (עיר בארץ איטליא) ור' קלונימוס איש רומי". ולפ"ז הוכרח לומר, דהערוך שלפנינו שבדפוס ובכתבי יד הוא מקוטע, ונשמט ממנו ר' משה מפאביאה. אבל זה רחוק. ומצאתי באו"ז ח"א סי' תי"א שכתב: "ותשובת ה"ר משה והוא נזכר בערוך עם שאר גאונים". ולפ"ז נראה, שהוא ר' משה הכהן גאון סורא, שהיא מתא מחסיא, והוא נזכר בערוך ע' דד א': "ר' משה ראש ישיבה בן מרנא יעקב", ובע' תפל "ר' משה גאון" (ועי' תשב"ץ ח"א סי' ע"ב), ובכל המקומות הנ"ל יש להגיה: מסורא במקום "מפביאה" ושאר הנוסחאות המשונות.
(שם) וכתב הר"י ז"ל שרבינו גרשום ורבינו נחשון גאון ור"ח¹ ורבינו שמואל ור' יצחק ב"ר יהודה כולם מתירים.—נראה שהר"י ז"ל שכתב כן - הוא ר' יצחק אור זרוע בספרו זה, וז"ל שם: "וכן ר' גרשום ור' ששון ז"ל ור' שמואל ור' יצחק ב"ר יהודה ז"ל וגם ר' שלום גאון ז"ל כולם מכשירים אונא באומא וכו' ור' תם ז"ל כתב בספר הישר כל המתיר אונא באומא אינו אלא טועה". ויש להגיה באו"ז: ר' נחשון גאון" (במקום ר' שלום גאון), וכ"ה במרדכי ר' תרט"ז, דר' נחשון הוא מן המתירים, אבל "ר' שלום" או "ר' שר שלום" הוא מן האוסרים, כ"ש כשמו בפרדס הגדול סי' קי"ט ובשבלי הלקט הל' טרפות סי' ח. ומ"ש דר' שמואל מתיר הוא רשב"ם, שכתב כן בהל' שחיטה שלו הנמצאים בפרדס הגדול ס' רי"ד (ע"ש). ועי' מ"ש לעיל כג א ולקמן מז ב.
footnotes: ¹ [בכמה דפוסים: ור"ת, וטעות הוא], שכן כתב במרדכי רמז תרט"ז, שר"ח מתיר, וזה נשמט באו"ז. אבל ר"ת הוא מן האוסרים, כמבואר בספר הישר.
(שם תוספות) ד"ה ואי לאו וכו' וכן פירש רבינו שמואל.—הוא רשב"ם, ולשונו מובא באו"ז שם. אבל במרדכי רמז ר"כ נשתבש בט"ס "רשב"ט" (במקום "רשב"ם"), ובשיבוש זה העתיק ב"י (יו"ד סי' לז), ובחדושי הגהות שם התפלפל בזה, ולא ידע דט"ס הוא.