Sha'arei Torat Bavel on Eruvin Daf 53b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(נג סע"ב) זו קצרה וארוכה וזו ארוכה וקצרה וכו' שכולכם חכמים וכו'.—במס' ד"א רבה פ"ו הנוסח: "אמר לו בני מפני מה צחקת בי וכו' אמר לו הרי חכם גדול אתה זו היא חכמתך", כאילו היה לו לר' יהושע להבין בחכמתו איזו היא הדרך הטובה ללכת בה. וכן מה שהתפלא ר' יהושע על חכמת התינוק נראה שהוא ע"פ מה שדרשו בספרי ר"פ ראה [פיס' נג]: ובחרת בחיים משל לאחד שהיה יושב על פרשת דרכים, והיו לפניו שני שבילים: אחד שתחילתו מישור וסופו קוצים ואחד שתחילתו קוצים וסופו מישור, והיה מודיע את העוברים ואת השבים ואומר להם: אתם רואים שביל זה שתחילתו מישור - כשתים ושלש פסיעות אתם מהלכים במישור וסופו לצאת לקוצים. ואתם רואים שביל זה שתחילתו קוצים - כשתים ושלש פסיעות אתם מהלכים בקוצים וסופו לצאת למישור. כך אמר להם משה לישראל וכו'. ועוד אמרו בב"ר פס"ו אות ה': רשעים - תחלתן שלוה וסופן יסורים, צדיקים - תחלתן יסורין וסופן שלוה ע"כ¹. והנה תינוק זה ברוב חכמתו המשיל שתי הדרכים שהיו לפניו לדרך הרשעים ודרך הצדיקים, וכאילו אמר לר' יהושע: ראה נתתי לפניך שתי דרכים: אחת שנראית קצרה בתחילתה, אבל סופה ארוכה, והיא משולה כדרך הרשעים; ואחת נראית ארוכה בתחילתה, אבל סופה קצרה, ומשולה לדרך הצדיקים. ואתה, חכם גדול שבישראל, בין תבין את אשר לפניך ומצא את חידתי, ובחרת בדרך החיים ותלך בשבילם של צדיקים. אבל ר' יהושע לא הבין תחילה את דברי התינוק, וחשב שאינו אלא שיחת חולין, ושתי הדרכים שוות, והלך באחת מהן ושב אל התינוק, וכיון שחזר התינוק ואמר לו "הרי חכם גדול אתה זו היא חכמתך", באותה שעה שם ר' יהושע את הדברים על לבו והבין חכמתו של התינוק, ועד היכן הדברים מגיעים, ולפיכך אמר לאותו תינוק: אשריכם, ישראל, שכולכם חכמים וכו'.
footnotes: ¹ וענין מדרש זה נראה שהוא כענין ששנינו בסוף קנים: "זקני עם הארץ כל זמן שמזקינים דעתם מטרפת עליהם וכו' זקני ת"ח כל זמן שמזקינין דעתם מתיישבת עליהם". וביאר בדרשות הר"ן דרוש עשירי, שעמי הארץ שבבחרותם הלכו אחרי יצרם הרע, ומלאו את כל תאוותיהם, אחר שיבואו ימי הזקנה ובטלו התאוה והחמדה ויבינו כי תוהו הנה, ועם כל זה קשה להם לפרוש מהרגלם, כי הרגל נעשה טבע, לכן הם מטורפים בין שתי דרכים לא ידעו דרך עמהם כספינה המטורפת בים בין הגלים תעלה למעלה ותרד למטה ואין להם מנוחה, ולהיפך הצדיקים שבבחרותם קשה היה להם לכבוש את היצר הרע, ורק ברוב עמל וצער גדול ינצחו אותו; אבל לעת זקנה אחרי שיתרגלו במעשה הטוב וגם התאוות נחלשות ורואים, שכל עניני העוה"ז דברים בטלים הם ואין בהם ממש, דעתם מתיישבת עליהם, כי ירגישו אשר מאסו ברע ובחרו בטוב כל ימיהם.