Sha'arei Torat Bavel on Kiddushin Daf 40a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(מ ע"א) טוב לשמים ורע לבריות זהו צדיק שאינו טוב וכו' רע לשמים ואינו רע לבריות זהו רשע שאינו רע.—ז"ל הרמב"ם (הל' גניבה סופ"ז): "קשה עונשן של מדות יתר מעונשן של עריות, שזה בינו לבין המקום וזה בינו לבין חבירו". ועוד כתב (הל' רוצח פ"ט ה"ט): "אפי' ע"ז ואפי' עריות או חילול שבת אינו כשפיכות דמים, שאלו עוונות הן מעבירות שבין אדם למקום, אבל שפיכות דמים מעבירות שבין אדם לחבירו". ומכל זה מפורש שעבירות שבין אדם לחבירו קשות יותר מעבירות שבין אדם למקום. והטעם פשוט, שעבירות שבין אדם לחבירו אית בה תרתי, שהוא רע לשמים ורע לבריות, וכ"ש רש"י כאן: רע לשמים ורע לבריות כגון רוצח וגזלן וגנב¹.
footnotes: ¹ ועי' ב"ב פח ב שאמרו בטעם שקשה עונשן של מדות יותר מעונשן של עריות, דהתם אפשר בתשובה והכא לא אפשר בתשובה. פי' כמו שביארנו שבעבירות שבין אדם לחבירו אי אפשר לתקן בתשובה וחרטה לשמים עד שישיב מה שהזיק את חבירו וירצה לו.
והנה כאן יכנו למי שטוב לשמים ורע לבריות "צדיק רע" ולהיפך למי שרע לשמים וטוב לבריות "רשע טוב", ומ"מ זה שרע לבריות מכונה "צדיק", וזה שרע לשמים מכונה "רשע", וה"ז לכאורה היפך הנחתנו למעלה. ונראה לומר שיש הפרש בין הרעות, שאין כל הרעות שוות: יש דבר שאם עושה אותו הצדיק ה"ז רע, ואם רשע יעשה אותו מעשה אינו רע אצלו, וכענין שאמרו שהקב"ה מדקדק עם סביביו כחוט השערה (ב"ק נ ע"א). וה"נ "טוב לשמים ורע לבריות" היינו שצדיק זה שטוב לשמים אין דרכו לוותר כלום משלו לבריות ואינו מרבה בצדקה וגמ"ח כפי הראוי לצדיק זה לעשות יותר מכדי יכולתו. ולהיפך "רע לשמים ואינו רע לבריות" היינו שרשע זה הרע לשמים אינו נותן מהונו לצדקה ואינו מלוה לעני ואינו גומל חסד לחבירו, אבל אינו גוזל משל חבירו ואינו מכחש בפקדון. ונגד רשעתו הגדולה ה"ז מכונה "רשע שאינו רע לבריות".
עוד י"ל דמה שאמרנו דרע לבריות הוא יותר קשה מרע לשמים אינו אלא במומר לתיאבון, כגון שאוכל חלב ושאר מאכלות אסורים מפני שנפשו מתאוה להם ומחמדתם; אבל כאן מיירי ברע לשמים העושה ביד רמה משום שהוא כופר בעיקר, או שהולך בדרך המינים, אע"פ שהוא טוב לבריות ה"ז רשע, וקשה יותר מזה שרע לבריות כגון שגונב וגוזל מחמת חמדת ממון, אבל הוא מן המאמינים בה' ועושה את המצות שבין אדם למקום. והטעם שזה האחרון אפשר שיעשה תשובה אע"פ שתשובתו קשה, אבל זה הכופר בעיקר או ההולך בדרך המינים רחוק מאד מן התשובה וכענין שנאמר "כל באיה לא ישובון"¹.
footnotes: ¹ ועי' מ"ש ביומא סז ב על זה שיוצא מדברי רש"י כאן ומדברי הרמב"ם, שהעתקנו למעלה, שעריות היא מן העבירות שבין אדם למקום.