(ה ב) והא רבי בטבריא הוה.—עי' כתובות קג ב, דמקומו של רבי היה בבית שערים, ולפני פטירתו ישב בציפורי. ומבואר בירושלמי שם [כתובות פי"ב לה ע"א], דישב בציפורי י"ז שנה. ולפי זה היה רבי בטבריא לפני שהיה בבית שערים. והנה מצינו בע"ז (י ב) דכשמת אנטונינוס אמר רבי "נתפרדה חבילה", כי אנטונינוס היה אוהבו של רבי, וידוע היה להם כי בימיו היה בטבריא, ושם נטע נטיעה בפורים, ולכך ביקש ממנו רבי, כי יעשה לטבריא חפשית ממס (כמו שכתבו התוס' כאן). ומאחר שמבואר כאן, שרבי ביקש לעקור תשעה באב, מוכרחים אנו לומר שמעשה זה היה בימי אנטונינוס, בימים שלב המלכות היה טוב לישראל וישבו באושר ובשלוה; אבל לאחר מות אנטונינוס כשישב רבי בבית שערים ובציפורי כבר גזרו גזירות על ישראל, כמו שמצינו בב"ב (קמג א): "ההוא דמי כלילא דשדו דבי מלכא אאבולי ואאיסטרוגי אמר רבי וכו'". ועוד בע"ז (טז א): "של בית רבי היו מקריבין שור של פטם ביום אידם".

שוב מצאתי בספר "דורות ראשונים" (ח"ב פי"ח) שכתב, דטבריא הישנה היתה סמוכה לציפורי בתוך התחום (עי' ירוש' מגלה פ"א ה"א), ולפיכך היה דין ציפורי לקרות בט"ו כמו בטבריא וזהו שאמרו כאן "והא רבי בטבריא הוה", פי' במקום שדינו כטבריא אף שבאמת ישב בציפורי, ומה שביקש רבי "ותתעביד טבריא קלניא" היינו משום שהיא היתה עיר מושב שרי רומי, וממילא היתה עיר ציפורי הסמוכה לה בכלל (ע"ש). ואין זה מחוור לדעתי. ומה שביקש על טבריא הוא משום שנקל היתה להשתדל בעדה באשר היתה קרויה על שם קיסר רומי, וכבר היו לה זכויות גדולות בעת הבנותה, כמבואר בקדמוניות ליוסף בן מתתיהו הכהן (ספר יח), ובכללה כל סביבותיה, וגם ציפורי שאינה רחוקה ממנה אלא י"ח מיל (ירוש' תענ' פ"ד ה"ח, סט ע"א).