Sha'arei Torat Bavel on Menachot Daf 45a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(מה א) וכל נבלה וטרפה מן העוף ומן הבהמה לא יאכלו הכהנים כהנים וכו'.—הנה גם בתורה בפרשת הכהנים כתיב "נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה" (ויק' כב ח); אלא דמשום שלא נזכרה שם נבלת הבהמה במפורש לכן דרשו חז"ל בת"כ שם [אמור פרק ד יב] (ומובא ברש"י שם) מקרא זה בנבלת עוף טהור, שמטמאה בבית הבליעה. אבל א"א לומר כן על המקרא דיחזקאל, שהזכיר גם בהמה. לכן דרשו כאן חז"ל מה שדרשו. אבל לפי הפשט נאמר שהוא מזהיר לכהנים לבלתי אכול נבלה וטרפה מהעוף והבהמה, דמלבד איסור אכילה יש בזה גם טומאת הגוף, ויהיו אסורים בעבודה ואכילת קדש, כי באכילת נבלת עוף טהור - כשהוא בבית הבליעה הוא נטמא, ובאכילת נבלת בהמה הוא נטמא במגע ובמשא כשהוא לוקחה לאוכלה, וטריפה נמי היא שנטרפה ע"י הארי והדוב עד שהמיתו אותה, כ"ש הרמב"ן בפיה"ת שם. וכן בפ' שמיני בנבלת בהמה טהורה כתיב "והאוכל מנבלתה יכבס בגדיו" (ויק' יא מ), ולפי פשוטו ה"נ טומאתו משום נוגע ונושא¹. אבל מאחר שכבר כתוב למעלה דין נוגע ונושא דרשו חז"ל בספרא [שמיני פרשה י ז] (מובא ברש"י שם). "ליתן שיעור לנוגע ולנושא" כדי אכילה. וראיתי בס' המצות להרמב"ם ל"ת קפ"א שכתב: "הזהירנו מאכול הטרפה וכבר נכפלה האזהרה בזו ובמצוה שלפניה (היינו מאכול המת) בכהנים לבד (רומז למקרא שהזכרנו, ויק' כב ח), שהתורה צותה אותם לאכול חטאת העוף והיא במליקה וכו' והיה עולה במחשבתנו שהיה מותר ג"כ להם בחולין וכו' וכן זכרו החכמים מחובר אל דין אחר (עי' חולין לז ב וזבח' סט א)". והנה דעתו כפי הפשט, שמקרא זה מזהיר לכהנים בפני עצמם שלא לאכול שום נבלה וטרפה. וכן נראה במכילתא משפטים (כב ל): "ובשר בשדה טרפה אין לי אלא בשדה בבית מנין ת"ל נבלה וטרפה לא יאכל (כ"ה נוסח יל' משפ' רמז שנ"ח) הקיש טריפה לנבילה וכו'". וכן פירש רשב"ם שם.
footnotes: ¹ וכ"כ הרמב"ן בפ' שמיני שם. אבל רשב"ם שם כתב: "ולפי הפשט אוכל טמא אע"פ שלא נגע בידיו כמו שכתוב "נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה" (ויק' כב ח). וכן מצינו בשופטים (יג ד), שמלאך ה' הזהיר לאמו של שמשון "ואל תאכלי כל טמא".
ואולי כ"ה דעת ה"ג שכתב בסוף הלכות שחיטת חולין¹: "מאן דאכיל בשר נבלה וטרפה בר מלקות הוא דכתיב נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה". ולפ"ז צ"ל דטומאת נבלת עוף טהור בבית הבליעה אינה אלא הלכה למשה מסיני. ומה שדרשו (בספרא וזבחים סט א) ממקרא זה, שנבלת עוף טהור מטמאה בבית הבליעה, אינו אלא אסמכתא בעלמא, כדמשמע בס' המצות שם. אבל נראה שחזר בו מזה בהל' אבות הטומאה רפ"ג (ע"ש). וע"ע בהקדמתו למשניות טהרות שכתב על נבלת עוף טהור, שהיא מטמאה מד"ת, וסמכו זה על הכתוב נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה.
footnotes: ¹ וגם בהלכות פסוקות הל' שחיטה צד 137 איתא כלשון בה"ג.