(ד ב תוספות) ד"ה ואין וכו' קשה למה הטעינו כאן זרוע בשלה יותר משלא כמצוותו וכו'.—מזה מבואר שדעת התוס' כאן, דבמעות מפורשים יש לשלמים זרוע בשלה. אבל בנזיר (כד ב) מוכח, שדין מעות מפורשים כדין שלא כמצותו, ומאחר דבשלא כמצותו מפורש שאינו טעון זרוע ודאי שכן הוא במעות מפורשים, וכ"ה דעת תוס' נזיר (שם ד"ה ואין). אבל למעלה שם (כד א ד"ה שלמים) יש שיטה אחרת, שכולם צריכים זרוע אלא שאין הזרוע צריכה תנופה, ובשם ר"ת כתבו, שבכולן אין הזרוע מתבשלת עם האיל. והרמב"ם סתם דבריו כמו שהוא בתלמוד, וכתב (הל' נזיר פ"ח הי"ב) בשלמי נזיר ששחטן שלא כמצוותן שאינן צריכין זרוע, ולהלן (פ"ט ה"ב וה"ג) במותר שלמי נזיר ומעות מפורשין שאין טעונין לחם. ואת דין הזרוע השמיט ולא הזכירו.