(פי"ג מ"ג ר"ש) ד"ה שינטל רובו היינו שלא ישאר ז' טפחים כדקתני בתוספתא.—נראה מזה שדעת ר"ש לפרש מה דתני בתוספתא "נחלק לשנים ונשתייר בחרחור עד ז' טפחים ובדרבן עד ד' טפחים טמא", היינו שנחלק מרוחב החרחור והדרבן, וכיון שאין בחרחור רוחב ז' טפחים, שהיה רחב תחילה פחות משהו מי"ד טפחים, וכן בדרבן שהיה רחבו תחלה פחות משהו מח' טפחים נשאר רק פחות מד' טפחים, שוב אינם ראויים למלאכתם וטהורים. אבל אין דעתנו נוחה מפירוש זה. וענין נחלק שנשבר באמצע אורכו, ואם נשאר בחרחור עם היד אורך ז' טפחים וכן בדרבן ד' טפחים, עדיין ראויים למלאכתם והם טמאים; אבל רוחב החרחור והדרבן עדיין לא שמענו. ועי' לקמן פי"ז מ"ח, דהמרדע הקיפו טפח, ואפשר שאינו אלא עובי היד שבינתיים.