(פ"ג מ"א ר"ש) ד"ה ליטהר וכו' סתמא כר"מ וכו'.—אבל הרמב"ם (הל' כלים פי"ט ה"א וה"ג) פסק כר' יהודה דמ"ב בחבית באגוזים, ובשאר כלי חרס בזיתים, שדעתו שאין המחלוקת אלא בחבית בלבד, וכן נראה באליהו רבא, וכן עיקר. ועי' בתוי"ט מ"ב ד"ה ר"מ.

(פ"ג מ"ב ר"ש) ד"ה בשמו וכו' תדע דכלי המחזיק מים ויין אין מחזיק שמן.—וכ"כ הרע"ב כאן; וכ"כ ק"ע על הירושלמי סוכה (פ"ד ה"ח), והוסיף שהנסיון מעיד דשמן זב יותר מיין; וגם תוס' חדשים למכשירין פ"ג מ"ב כתב, דהחוש יעיד דשמן מתמצה מן הכלי יותר משאר כל המשקין. אבל דעת רש"י בשבת (פ ע"א ד"ה של יין) להיפך. וכ"ה האמת כאשר נסינו בידינו. וגם בלי נסיון נבין כי כן הוא באשר כי טיפה של שמן עבה יותר מטיפה של מים וטיפה של יין. ובלי ספק שהר"ש והק"ע ובעל תוס' חדשים כתבו על פי השמועה מאחרים, אבל לא חשו לנסות בידיהם אם כדבריהם כן הוא.

(פ"ג מ"ז ר"ש) ד"ה חרסית וכו' ובערוך פירש מין סיד וכו'.—וכן עיקר. עי' בהערת הרש"ב ז"ל בתנחומא שהוציא פ' שלח אות נ"ח.