(פ"ג מ"ג ר"ש) ד"ה וחכמים פוסלין קסברי דג' כלים מצטרפין וכו'.—נראה דבכסות וצרצור אף אם מטיל מעשרה מקומות פוסלים חכמים, שהרי כולם נופלים מכלי אחד, מכסות אחת או מצרצור אחד, ולשון המשנה "ממקומות הרבה" מורה כן, דמשמע אפי' ממאה מקומות. וכן משמע מדברי הרמב"ם בהל' מקואות פ"ה ה"א וה"ב ושו"ע יו"ד סי' רא סעיף טו.

(פ"ג מ"ד ר"ש) ד"ה בא ראשו ורובו וכו' שלא גזרו עליו אלא בנפילה אבל בביאה לא.—לא משמע כן לעיל (פ"ב מ"ב) וכן מלשון התוספתא פ"ב (מובא בר"ש שם), אלא אפי' טהור שירד להקר ובא ראשו ורובו במים שאובין נטמא. וכ"ה דעת הרמב"ם (הל' אבות הטומאה רפ"ט) והרא"ש בפרה (פי"א מ"ג) כ"ש שם. והא דנקט כאן "וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו ג' לוגין מים שאובין" הוא משום רישא "בעל קרי החולה שנפלו עליו ט' קבין מים", דאי לא תני בסיפא "וטהור", יש לטעות דעל בעל קרי דרישא הוא מוסב, ומשום דכאן יש צורך לשנות "וטהור" נקיט נמי בסוף זבים "וטהור". וכעין זה בתוי"ט פרה פ"ה מ"ה ד"ה שאין. ועי' מ"ש בתמורה כח ב.