Sha'arei Torat Bavel on Mishnah Parah Chapter 11
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(פי"א מ"ב ר"ש) ד"ה תניא בתוספתא וכו' ר"א אומר הרפפות טמאות וכו'.—בהגהות הגר"א תיקן: "ר"א אומר הרעדות טמאות". וטעמו שלדעתו רעדות ורפפות שני דברים הם, לכן תיקן בתוספתא כלשון המשנה. אבל בירושלמי ע"ז ספ"ב: "הן רפפות הן רעדות", ולפ"ז התוספתא מתוקנת ועומדת היא כפי נוסח שלפנינו, ואין צורך להחליף הגירסא.
(פי"א מ"ג ר"ש) ד"ה שהכניס ראשו ורובו. מעלה בעלמא.—הר"ש לטעמו, שלדעתו דין בא ראשו ורובו במים שאובים אינו אלא בטבול יום¹. ולכן הוצרך לומר "מעלה בעלמא". אבל דעת הרא"ש בפירושו כאן, דאף הטהור שהכניס ראשו ורובו במים שאובים נטמא, לכן אין צורך כאן בְמַעֲלָה (ועי' ר"ש מקואות פ"ג מ"ד ומ"ש שם).
footnotes: ¹ עי' לקמן מ"ה מ"ש הר"ש שם, וכן מצאנו במל"מ בהל' פרה פי"ג.
(פי"א מ"ט ר"ש) ד"ה ובהן שלשה גבעולין שיהא בכל קלח וכו'.—הגרי"ב בהגהותיו התפלא ע"ז בצדק. אבל ברור אצלנו, שיש בדברי ר"ש הללו השמטת סופר, וצ"ל כדאיתא בפי' הרא"ש כאן.