(יו"ד רע"ב) תינוקת שלא הגיע זמנה וכו' רוקה ומדרסה בשוק טהור.—עי' רש"י ותוס'. אבל ענין זה מצינו גם בירושלמי בשם ר"ש בן יוצדק "רוקה טהור מדרסה טהור מגעה ברה"ר טהור סברין מימר מעל"ע". וביאורו לדעתנו, דכלפי דאמרינן דבראייה שלישית הרי היא ככל הנשים ומטמאה מעל"ע, וטומאת מעל"ע היא אף ברה"ר (כמו שכתבו התוס' לעיל ב א ד"ה מעל"ע) היינו דוקא בשאר הנשים, אבל תינוקת שלא הגיע זמנה לראות דמטמאה מעל"ע בראותה פעם שלישית אין זה אלא ברה"י בלבד, אבל ברה"ר בין מגעה בין רוקה ומדרסה טהור.

(יו"ד סע"ב) ואיבעית אימא תני חדא.—פי' לא שמוחק מן הברייתא אלא דמפרש לה, שימי עיבורה עולין לה לימי מניקותה, היינו שבג' חדשים אלו היו רובן מימי מניקותה, ומיעוטן מימי עיבורה, ובהיפך הא דסיפא "וימי מניקותה עולין לה לימי עיבורה". בין כך ובין כך אינו אלא באופן שהיתה מינקת ואח"כ נתעברה. וכן הא דתני "אחת ומחצה בימי עיבורה ואחת ומחצה בימי מניקותה" הוא בשהיתה מינקת ואח"כ נתעברה, אלא שהתנא החליף את הסדר, משום דפתח במאי דסליק מינה ברישא "שתים בימי מניקותה ואחת בימי עיבורה" - הרי דסיים בעיבורה לכן פתרו בתרה נמי מימי עיבורה (ועי' מ"ש ביבמות יב ב). ועי' דרישה ח"מ סי' עג סעיף ט שכתב: והאי כללא נקוט בידך ממני שבכ"מ דאמר תלמודא תני הכי או כיוצא בו לאו למימרא שתגיה ותיתני כן באמת, אלא כלומר לעיקרא דמילתא תני הכי אבל עכ"פ לא לחנם תני התנא הכי בהדיא ודוק.