(מו ב) קטן שלא הביא שתי שערות ר' יהודה אומר אין תרומתו תרומה.—הנה בתרומות פ"א מ"ג שנינו: "ר' יהודה אומר תרומתו תרומה". ועי' ר"ש שם שהוכיח שגם בנדה כאן יש להגיה כן. אבל הגר"א בשנות אליהו שם כתב, שיש להגיה כאן "ר' מאיר אומר אין תרומתו תרומה", וברייתא היא. [המובאת גם בירוש' יבמות פי"ג יג סע"ג.]

ודע שכתב עוד בשנות אליהו שם, דבירושלמי תרומות שם ה"א איתא על הא דתנן "חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החרש והשוטה והקטן" - "מאן תנא קטן דלא כר' יהודה דתני ר' יהודה אומר מעשה וכו'", ומהירושלמי הלז מוכח, דלא גרסינן במתני' כלל הא דר' יהודה, מדמצריך להביא ראייה מברייתא (ע"ש). ואנחנו לא באנו לידי מדה זו, כי לא קרבה זו אל זו. ולדעתנו משנה א' דחמשה לא יתרומו וכו' מיירי ברוצים לתרום מכרי של אחר ע"י שליחת הבעלים. והטעם הוא משום שאין לאלו דין שליחות, וכמו שנראה באותה משנה ובירושלמי שם. אבל במשנה ג' שם מיירי בקטן המפריש תרומה מכרי של עצמו, ולפ"ז אין ראיה על משנה א' שהיא דלא כר' יהודה דמשנה ג', דעד כאן לא אמר ר' יהודה דתרומת קטן תרומה אלא במפריש מכרי שלו, אבל אפשר שמודה, דאין שליחות לקטן להפריש מִכֻריו של חבירו; ולכן הוכרח הירושלמי להוכיח דמתני' דלא כר' יהודה מברייתא, שר' יהודה מתיר לקטן להפריש בשליחות אביו. וגם בירושלמי ה"ג שם מבואר, דאותה משנה ג' מיירי בקטן התורם את שלו. ועוד מצינו מפורש בירושלמי יבמות פי"ג ה"ב [יג סע"ג]: "תמן תנינן קטן שלא הביא שתי שערות ר' יהודה אומר תרומתו תרומה". הרי שכן היה נוסח הירושלמי במשנה. וגם הר"ש בתרומות פ"א מ"ג הביא הירושלמי דיבמות הנ"ל, ונדחק הרבה ליישב למה הביא בירושלמי שם הראייה מברייתא ולא מאותה משנה דתרומות פ"א מ"ג. וכבר נתיישב זה לפנינו יפה יפה, וניכרין דברי אמת.