Sha'arei Torat Bavel on Pesachim Daf 107a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(קז סע"א רשב"ם) ד"ה ארנב"י וכו' גידל דמן נרש.—צ"ל: גידל בר מניומי (ועי' מ"ש ע"ז ברש"ל).
(קז א תוספות) ד"ה אם טעם וכו' שהוא רוב רביעית דאמרינן לקמן והוא דשתה רובא דכסא וכו'.—הנה דעת התוס' בהא דאמרינן לקמן (קח ב) "השקה מהן לבניו ולבני ביתו יצא" "והוא דאשתי רובא דכסא" היינו שהמקדש שתה רוב הכוס והשקה מן הנשאר לב"ב, וכ"כ הרא"ש פרק זה סי' כא; ומהא דאמרו כאן דצריך לשתות מלא לוגמיו, ולקמן אמרו "רובא דכסא" הוכיחו התוס' דחד שיעורא הוא. ועוד כתבו התוספות (לקמן קח ב ד"ה רובא) דלכתחילה צריך לשתות רביעית שלימה אלא דבדיעבד יצא ברוב רביעית. ולפי שיטה זו קשה למה אמרו כאן "מלא לוגמיו", ושינו לקמן ואמרו "רובא דכסא". ועוד למה הוצרכו לומר לקמן דאם השקה לבניו ולבני ביתו את הנשאר מן הכוס אחר ששתה המקדש כמלא לוגמיו דיצא, דאפי' אם לא השקה את הנשאר כלל כבר יצא במה ששתה בעצמו מלא לוגמיו, וכי משום שהשקה את הנשאר לבניו ולב"ב מיגרע גרע? והיה נראה לומר דלכתחילה צריך הוא המקדש לשתות רביעית שלימה, אלא שאם לא שתה אלא מלוא לוגמיו יצא בדיעבד, (ולפ"ז יהיה מלא לוגמיו פחות מרוב רביעית). ואם הוא עצמו לא שתה מלוא לוגמיו אלא פחות משיעור זה או שלא שתה מן הכוס כל עיקר והשקה ממנו לבניו וב"ב בזה אמרינן לקמן, שאינו יוצא י"ח אלא א"כ שתו בניו וב"ב רוב הכוס, שהוא יותר מממלא לוגמיו כמו שביארנו.