Sha'arei Torat Bavel on Pesachim Daf 64b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(סד רע"ב) איכא בינייהו למסמך אניסא וכו'.—לפירש"י, וכן פי' ר"ח, הנס הוא שהדלתות ננעלות מעצמן כנס מן השמים, וזה דחוק. אבל בפשיטות י"ל דלאביי אף שנתמלאה העזרה לא היו נועלין את הדלתות בידים, אלא מניחין עוד למי שירצה לידחק וליכנס עד שינעלו הדלתות מעצמן ע"י דוחק מרוב אדם, ואין חוששין שמא מתוך הדחק יתמעך אדם בעזרה, שסומכין על הנס, שמעולם לא נתמעך אדם בעזרה כדאיתא למטה; אבל לרבא בשעה שתתמלא העזרה נועלין את הדלתות בידים, ואין מניחין עוד לשום אדם ליכנס משום סכנת נפשות. ומש"ה הביאו בסמוך המעשה שפעם אחת נתמעך זקן אחד בעזרה. וכעין זה חולקים אביי ורבא בקדושין סט רע"ב.
(סד ב) דילמא שקלי דדהבא ומעיילי דכספא וכו'.—לפי' רש"י ("והוה ליה מורידין בקדש") אינו מובן איזו הורדה יש כאן, וכי משום שהכהן נטל בידו פעם אחת כלי של זהב, שוב לא יטול עוד בידו כלי של כסף. ועוד מאחר דבתחלה הוא מקבל את המלא ואח"כ הוא מחזיר את הריקן כדאיתא במשנתנו הכי נמי הוה ליה לומר איפכא "דילמא שקלי דכספא ומעיילי דדהבא". ונ"ל דה"פ שמא יטול הכהן לעצמו בזך זהב של הקדש ויביא חליפתו בזך של כסף מביתו; אבל אם כל השורה תהיה של זהב לא יוכל לעשות כן¹.
footnotes: ¹ [ולפי' זה מתאים יותר נוסח כתב־יד אוכספורד: אילימא דשקיל דדהבא ומעייל דכספא וכו' שקיל בר מאתין מתקלי ומעייל בר מאה מתקלי.]