(יו"ד ע"א תוספות) ד"ה ופירות וכו' ויש ה"ג שכתוב בהם וכו' ובה"ג של אספמיא וכו'.—הקדמונים יביאו לפעמים בה"ג של אספמיא ובה"ג סתם וה"ג של רב יהודאי וה"ג של ר"ש קיירא. והנה בענין זה שלפנינו נמצא בה"ג שלנו סוף הלכות ערלה כנוסח ה"ג אספמיא שהביאו התוס' כאן. עוד ביבמות מה א תוס' ד"ה לא ובחולין צג א תוס' ד"ה אמר - בשניהם מובא ענין אחד בשם ה"ג של אספמיא ונמצא ג"כ בה"ג שלנו הלכות נזיר. ועוד בסמ"ג עשין צ"ד ואו"ז ב"מ סי' רעו בשם ה"ג של אספמיא, ואותו ענין נמצא בה"ג שלנו הלכות שבועות. ועי' ב"מ פא ב תוס' ד"ה דבר, שהביאו ענין זה בשם ה"ג דרב יהודאי גאון. ועוד בספר הישר לר' תם סי' תקצט כתב בשם ה"ג של אספמיא "כתב חניכתו כשר אע"פ שלא כתב שם מובהק", ובה"ג שלפנינו נשמט הסיום "אע"פ שלא כתב שם מובהק". ועוד בחולין צז א תוס' ד"ה אמר הביאו בשם ה"ג של אספמיא דפוסק מין במינו בנותן טעם "ומילתא דרבא דאמור רבנן בששים אייתו לפסק הלכה", וכל זה נמצא בה"ג שלפנינו הלכות גיד הנשה. ועי' רא"ש סוף הלכות טומאה בשם בה"ג דכהן מוזהר על הגוסס, ובמרדכי מו"ק פ"ג בשם בה"ג להיפך.

והנה על אודות ה"ג שלפנינו דעת הגאון הרא"ש טרויב מקידאן בעל הגהות על ה"ג (ווארשא תרל"ה), שהוא מר"ש קיירא, כי מה שהביאו הראשונים בסתם בשם ה"ג-מעט הוא אשר לא נמצאם בה"ג שלפנינו: ומאשר יביאו בשם ה"ג לרב יהודאי - ירבו המאמרים אשר לא נמצאם, או כי גם נמצאם בהיפך בה"ג שלפנינו. וגם מוני המצוות מביאים מנין המצות בשם ה"ג דר"ש קיירא, ושהוא היה המונה הראשון למצות. ואחרי אשר על רב יהודאי גאון לא שמענו אף מאחד ממוני המצות שמנאן-מוכח שמחבר ה"ג שלפנינו הוא ר"ש קיירא. והסכים לזה גם בעל דורות הראשונים ח"ג עמ' 204 (ע"ש).

ואנחנו לא באנו לידי מדה זו כי נאמר להיפך, אשר יש הרבה מאשר יביאו הראשונים בשם ה"ג דר"ש קיירא, ואינם בה"ג שלפנינו. ועל כולם יש לנו עדות הראב"ד בעל הקבלה שכתב: "דר"ש קיירא בה"ג שלו הזכיר שמועות משמא דכהן צדק. ולא שמענו מעולם שהיה בזמנו גאון ששמו כהן צדק. ואפשר שכהן צדק זה שהיה רבו חכם גדול היה ולא נסמך". והרי שאף אם נחפש בנרות בה"ג שלפנינו לא מצאנו שמזכיר אף פעם אחת לכהן צדק. ובעל כרחנו נאמר, שזה שלפנינו אינו מר"ש קיירא.

אבל בזמננו יצא לאור ע"י חברת "מקיצי נרדמים" ה"ג בנוסח אחר משלפנינו. ושם נזכר באמת הרבה פעמים "כהן צדק"¹, לכן נראה לנו שזה הוא ה"ג של ר"ש קיירא. ואף שהראב"ד כתב שה"ג מזכיר "כהן צדק" בלי שום תואר, וכאן הוא מתואר ברב ור"מ וגאון, ורק פעם אחת כתוב סתם בלי שום תאר, קרוב הדבר שתוארים אלו אינם מגוף הספר אלא הוספת המעתיקים שאינם בקיאים, שדימו שזהו מר כהן צדק גאון פומבדיתא (בערך בשנת ד"א תרפ"ב) או מר כהן צדק גאון סורא (בערך בשנת ד"א תר"ב), ושניהם היו זמן רב אחר ר"ש קיירא, שחיבר ה"ג שלו בשנת ד"א תק"א ליצירה (כמובא בקבלת הראב"ד).

footnotes: ¹ כמו בעמ' 46: שאילי דמר ר' כהן צדק ריש מתיבתא, בעמ' 139: שדר כהן צדק ר"מ, בעמ' 141: שדר כהן צדק, בעמ' 144: הכין שדר כהן צדק ר"מ, עמ' 167: ושדר מר רב כהן צדק, בעמ' 173: ושדר ר' כהן צדק, בעמ' 186: ושדר מר רב כהן צדק, בעמ' 205: מר רב כהן צדק גאון, בעמ' 206: מר רב כהן צדק גאון.

ואשער ש"כהן צדק" זה שמזכיר ה"ג אינו שם העצם (=שם פרטי) אלא שם תואר לר' יעקב הכהן מנהר פקוד גאון סורא, שמלך שם י"ח שנה (משנת ד"א תע"ה עד ד"א תצ"ג), וא"כ היה ר"ש קיירא בזמנו. והיו מכנים לגאון זה באותו זמן "כהן צדק" סתם. ובדורות שלאחריו שקמו גאונים בשם העצם (=שם פרטי) "כהן צדק" פסקו מלכנות לר' יעקב הנ"ל בשם "כהן צדק". ובשכבר הימים הכל נשכח, ולא ידעו מי הוא "כהן צדק" זה שבה"ג.

ועי' רי"ף שבת פי"ז רמז תר"ח: ואמר בעל הלכות משמיה דר' צמח דהלכתא כר' יהודה. עוד שם פכ"ב: ופסק בעל הלכות משמיה דר' צמח בר פלטויי ר"מ כר"א ור"ש. ועוד שם: וכן אמר בעל הלכות משמיה דר' צמח בר פלטויי גאון ז"ל. ועוד בפסחים פ"ב רמז תש"ל: ובעל הלכות אמר משמיה דכהן צדק שפסק כרשב"ל. וכל אלה נמצאים בה"ג של מק"נ. ומוכח דבעל הלכות סתם שהביא הרי"ף הוא ה"ג של ר"ש קיירא.

והנה רב צמח בר פלטויי גאון מלך בשנת תרל"א יותר ממאה שנה אחרי ר"ש קיירא. וצ"ל שהלכותיו ודבריו הוסיפו המעתיקים בתוך דברי ה"ג עוד לפני הרי"ף. אבל לפני הראב"ד בעל הקבלה היה ה"ג של ר"ש קיירא בלי הוספות אלו, שהרי סתם ולא הזכיר מי הוא ר' צמח, שהביא ר"ש קיירא. וכ"כ בדד"ו ה"ד עמ' 33, שלא היה כן בה"ג של ר"ש קיירא שלפני הראב"ד.

ועי' מנהיג הל' מילה סי' קכ"ד, שהביא בה"ג לר"ש קיירא, ובהלכות הלל סימן ל' הביא בה"ג לרב יהודאי גאון. ועי' בתוס' רי"ד מגלה (ל ע"ב): א"ר שמעון קיירא¹ בה"ג שחיבר בסדור פרשיות של ימים טובים", וזה נמצא בה"ג של מק"נ, ולי' בה"ג שלנו. אבל זה נמצא ג"כ בהלכות פסוקות (ווירסייליס תרמ"ו). ועי' בהלכות רי"צ גיאת דקט"ו בשם רב עמרם "מה שמצאתם בהלכות קרואות על שמו של מר רב יהודאי טעות הוא ולא שמענו שכך כתוב בהלכות שקורין בג' של חג ביום השלישי בלבד כמו שקורא הכהן".

footnotes: ¹ לדעת ה' נייבויר היא עיר Kayar בארם נהרים.