(עג א) ואחד חייבי כריתות מצילין אותן בנפשן אלמנה לכה"ג וכו' אין מצילין וכו'.—יש לנו ספק בנדה אם מצילים אותה בנפשו, דמדתני "חייבי כריתות" סתם משמע דנדה אף היא בכלל חייבי כריתות, וכן בסיפא לא הוציאו מכללן אלא חייבי לאוין בלבד. אבל לפי הטעם "אפיגמה רבה קפיד רחמנא" (ע"ב), ופירש"י: "כגון עריות דכריתות שהן חמורות והויא חרפתה מרובה שהולד ממזר ונעשית זונה בבעילתו" נראה שאין נדה בכלל זה, שאין הולד ממנה ממזר (יבמות מט א) ואינה נעשית זונה (רמב"ם הל' אסורי ביאה רפי"ח), ועי' יבמות נג ב.

עוד אנו מסתפקים בכעין זה, שכפי המבואר לקמן (עד א) בגילוי עריות יהרג ואל יעבור אם גם הנדה היא בכלל זה, שהרי פעמים שאין הנדה בכלל העריות שאמרו חכמים, כמו ביבמות (נג ב): "וכן הבא על אחת מכל העריות שבתורה וכו' פסלה", ואין הנדה בכלל זה. עוד שם (צד ב): "כל עריות שבתורה אין צריכות ממנו גט", ואין הנדה בכלל העריות. וכן יש הפרש בין נדה לשאר עריות לענין ההסתכלות בהן, שהתירו חכמים להסתכל במקומות המגולים שבאשתו נדה מה שאין כן בשאר עריות (עי' נדרים כ ע"א). וראה גטין ו ב, שלפי' רש"י שם "גילוי עריות" הנזכר שם היינו נדה, אבל לפי' ר"ח מובא בתוס' שם היא ערות אשת איש.