Sha'arei Torat Bavel on Sanhedrin Daf 73b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(עג ב) ר' יהודה אומר אף האומרת הניחו לו שלא יהרגנה במאי קמיפלגי וכו'.—בתוספתא סוף פי"א תני: "ר' יהודה אומר אם אמרה הניחו לו אין מצילין אותה בנפשו, ומפני מה מצילין אותה בנפשו שאם היו מוחין בידם באים על עסקי נפשותם". וביאור הענין, דר' יהודה סבר שהטעם דמצילין את העריות בנפשו של רודף הוא משום שזה רודף הוא להורגן, שאילו היתה האשה מוחה בו שלא יבוא עליה היה הורגה, והתורה אמרה הבא להורגך השכם להורגו. לפיכך אם היא אמרה, שאם לא יניחו לו יהרגנה, ואין הרואים יכולים להצילה ממנו, הרי שומעים לה ואין רודפים אחריו להורגו. וכעין זה בירושלמי סוף פרקין: "ר' יודה אומר אם אמרה הניחו לו אין מצילין אותה בנפשו, שאם ממחין הן על ידיו נמצאו באין לידי שפיכות דמים". וזה טעם יפה ופשוט, שלא כשיטת תלמודנו כאן.