Sha'arei Torat Bavel on Shabbat Daf 49a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(מט רע"א רש"י) ד"ה לחין מחמת עצמן מחממי טפי וכו'.—הכי מוכח מסוגית התלמוד כאן, וכן משמע בפיה"מ להרמב"ם כאן, ומפורש כן בירושלמי ראש פרק זה. אבל הרמב"ם עצמו בספרו הגדול רפ"ד מהלכות שבת כתב להיפך (וע"ש במ"מ ול"מ).
(שם תוס') ד"ה אביי וכו' שינת עראי.—עי' סוכה שם (כו א) דמבואר דמותר לישן שינת עראי ותפילין בראשו (וע"ש בתוד"ה אבל). ולי היה נראה דלאביי אסור לישן שינת קבע שמא יראה קרי או שמא יפיח בהם; אבל לרבא אינו אסור אלא משום קרי בלבד, אבל אין איסור בהפחה דלא גרע מלהשתין בהם מים (עי' ברכ' כג א תוד"ה חיישינן), וכן איתא בברכות שם: "אמר רבא חיישינן שמא יפנה בהן" - משמע שאינו חושש שמא יפיח בהן.
(שם תוס') ד"ה שלא וכו' משום קרי לא בעי למיסר.—עי' סוכה שם דר' יוסי סבר בעל קרי מותר בתפילין, והיינו שלאחר שראה קרי מותר להניח תפילין, אבל בשעת מעשה ודאי אסור, לכך שפיר יש לומר שלא יישן בהם שמא יראה קרי.