Sha'arei Torat Bavel on Sotah Daf 23b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(כג ב תוספות) ד"ה מה בין וכו' ונעטף ומספר ואין האשה נעטפת ומספרת.—צ"ל: ונעטף ואינו מספר. פי' "נעטף" כשהוא אבל, אבל האשה אינה חייבת בעטיפת הראש כשהיא אבילה, כדאיתא בפרק "אנדרוגינוס", בכורים פ"ד (הנמצא במשניות שבתלמוד): "ומתעטף ומסתפר כאנשים" (וזה מוסב על אנדרוגינס). וזה מובא בה"ג הל' יבמות בלשון זה: "ומתעטף באבלות ואינו מספר"¹. ומוכח שדעת ה"ג, שהאשה אינה חייבת בעטיפת הראש כשהיא אבילה. ודין זה לא כתבוהו הפוסקים. והיה נראה שדין זה אינו באבל אלא במצורע, שהמצורע חייב בעטיפת הראש והמצורעת פטורה, כ"ש הרמב"ם (הל' טומאת צרעת פ"י ה"ט). ועי' בהגהות רש"ש כאן.
footnotes: ¹ וכ"ה בהלכות פסוקות הל' עריות עמ' 115־116.
וענין "אינו מספר" יש לפרש בב' פנים, שהאיש אסור בהקפת הראש והאשה מותרת, או שהאיש אסור לספר בל' יום של ימי אבלו והאשה מותרת, והיינו כדעת הרי"ף במו"ק פ"ג (רמז אלף רכ"א) כפי גירסתו ביבמות (מג א) ושכן היא באבל רבתי (עי' טור יו"ד סי' ש"צ). וכן משמע לי שאשה אבילה אינה חייבת בעטיפת הראש וכדעת ה"ג דלעיל מיבמות (קטז ב): אמרי לה ספדי בעלך קרעי מאניך סתרי מזייך.