Sha'arei Torat Bavel on Sotah Daf 33b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(לג ב) הלא המה בעבר הירדן מעבר הירדן ואילך ד"ר יהודה וכו'.—כל הסוגיא לפירש"י ותוס' נפלאה מאד, שהרי העולה מכאן הוא, דגלגל סמוכה לשכם ורחוקה מן הירדן, וזה מוכחש מן הכתובים¹ וסותר את המציאות, דגלגל שבו מלו ישראל סמוכה לירדן, אבל שכם רהוקה מן הירדן¹. וגם מה שנראה מפירש"י דסמוך לשפת הירדן היא ארץ החוי וגם דשכם היא מארץ החוי הוא סותר דברי ר' יהודה שאומר בפשיטות, דגלגל ושכם הן בארץ הכנעני¹. וראיתי בקרבן עדה על הירושלמי בפרקין, שמשבש נוסחא שלנו בבבלי וירושלמי ומתקן כפי הנוסח שהעתיק רש"י בפיה"ת (דב' יא ל) בדברי ר' יהודה "מול הגלגל רחוק מן הגלגל" ובדברי ר"א נראה שפירש גם הוא כרש"י "בארץ הכנעני והלא ארץ חוי היא" דשכם היא ארץ חוי, וא"כ אי אפשר שיהיו הר גריזים והר עיבל שבין הכותים. "היושב בערבה והלא בין הרים וגבעות הן יושבין", היינו דשכם היא בין ההרים, וגם מזה מוכרח שאינן אלו שבין הכותים. "מול הגלגל והלא לא ראו את הגלגל" פי' דגלגל סמוכה לירדן ושכם רחוקה מן הירדן יותר מששים מיל (עי' לקמן לו א), ומוכח שאין אלו שבין הכותיים. וכעין זה כתב בהגהות הרש"ש כאן. וקשה מאד לשבש הנוסח בשלשה מקומות: בבלי וירושלמי וספרי ראה פיס' נו.
footnotes: ¹ במ' לד טו, יהושע ה ט, ש"ב יט טז, מא. ¹ עי' ס' תבואות הארץ פ"ג, הוצאת ירושלם תר"ס, עמ' קיג וקנ"ה. ¹ ועי' רמב"ן בפ' לך לך (יב ו) שכתב: "הר גריזים והר עיבל בשכם וקרוב לירדן, שבאו שם בתחילת ביאתם לארץ". וכפי שאנו רואים הרי זה סותר את המציאות.
לכן נראה לקיים הנוסח שלפנינו, אלא שנאמר דתרתי גלגל הוו, דגלגל שבפ' ראה אינה אותה גלגל שבס' יהושע, שהרי עדיין לא נקרא שם גלגל זה עד ימי יהושע, אחרי שעברו ישראל את הירדן ונמולו במקום זה. ואותה גלגל שביהושע סמוכה לירדן היתה, אבל אותה גלגל שבימי משה שבפר' ראה היתה סמוכה לשכם ורחוקה מן הירדן. וגלגל זאת היתה ידועה גם בימי חז"ל, שהיא סמוכה לשכם. וז"ל ראב"ע בפר' ראה שם: "מול הגלגל ע"פ נבואה כמו וירדוף עד דן או שני מקומות". וכפי דעתנו העיקר כפירושו האחרון¹. והנה דעת ר' יהודה, שאין המקרא יוצא מידי פשוטו שהר גריזים והר עיבל הם הם ההרים המכונים בשמות הללו אצל עיר שכם שבין הכותיים והרי הם סמוכים לאותה גלגל שאצל שכם, ושם היא ארץ מישור והיא ארץ הכנעני ככתוב "וישב הכנעני בקרב אפרים" (יהושע טז י), ושכם מהר אפרים היא ככתוב "ואת מגרשיה בהר אפרים" (יהושע כא כא). והא דכתיב "שכם בן חמור החוי נשיא הארץ" (בר' לד ג) עניינו שנשיא הארץ בעצמו היה חוי¹, שכן היה המנהג בזמנם להמליך עליהם איש מארץ אחרת ומעם אחר כמו שמצינו במלכי אדום (בר' פל"ו), אבל העם היושב בשכם וסביבותיה כנעניים היו, כמו שנראה מהכתובים (בר' יב ו ול"ד ל), וכ"כ רמב"ן בפיה"ת (בר' יב ו): "ואלוני מורה נקרא המקום ההוא על שם איש ששמו מורה, אבל זה כנעני הוא מארץ הכנעני היושב בערבה שבאו שם בתחלת ביאתם לארץ"¹. אבל לר"א דאמר "בעבר הירדן סמוך לירדן" היה קשה לו "בארץ הכנעני ארץ חוי היא", שהרי סמוך לגלגל של יהושע שהיא אצל הירדן היא ארץ החוי, שהרי הגבעונים מן החוי הם ככתוב "ויאמרו איש ישראל אל החוי" (יהושע ט ז)¹, וערי הגבעונים היו קרובות לגלגל של יהושע כמבואר ביהושע (ט טז), שבאותו יום באו בני ישראל לעריהם¹. ועוד היה קשה לר"א "היושב בערבה והלא בין הרים וגבעות הם יושבים", וזה אמת ומסכים אל המציאות, שכן מצאנו בס' מלחמות היהודים ליוסף בן מתתיהו (ח"ב ספר ד' פי"א אות ב), ש"סביב ליריחו מימין ומשמאל ועל יד הירדן הרבה הרים וגבעות". ועוד היה קשה לר"א "מול הגלגל והלא לא ראו את הגלגל" פי' אותה גלגל שאצל שכם, שהיא רחוקה מן הירדן וכמו שנתבאר. ומסיים עוד בירושלמי שם ובספרי שם: אצל אלוני מורה אין כאן אלוני מורה.
footnotes: ¹ וראיית ראב"ע לפי' ראשון מדכתיב "וירדוף עד דן" ג"כ אינה מוכחת, שנראים הדברים, שגם בזמנו של אברהם אבינו היתה בא"י עיר ששמה דן על שם ע"ז שנקראה כן, וכ"ש בשבת (סז ב): אין דן אלא לשון ע"ז שנא' הנשבעים באשמת שומרון ואמרו חי אלהיך דן. וז"ל ס' תבואות הארץ (פ"ב עמ' עד ופ"ג עמ' רלט): למזרח צור כפר באניאס וסמוך לו מערת פמיס או באניאס, שנקראה כן על שם אליל אחד הנודע אצל היונים פאן או באן, ולמערב פמיס ארבעה מיל היתה עיר דן או ליש, ע"כ. וברור הוא שאותו אליל המכונה פאן או באן, הוא עצמו ע"ז דן שבשבת שם, ועל שם ע"ז זו מכונה הכפר שלמזרח צור באניאס והיינו עיר דן, שהיתה בימי אברהם אבינו, והכי משמע בב"ר פמ"ג, דהכי איתא שם: וירדוף עד דן שם ע"ז היא ומכה מלפניה ומאחריה מכה מלפניה וירדוף עד דן ומכה מאחריה מדן נשמע נחרת סוסיו. ¹ והא דכתיב "ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי"־עי' ב"ר סופ"ז שאמרו ע"ז: "זו שכם ודאי, אשר לקחתי מיד האמורי זה חמור אבי שכם, וכי אמורי היה אלא חוי בכלל אמורי". ואולי הוא ע"פ מה דאיתא בב"ר פמ"א ובתוס' שבת ספ"ח: "ואין לך בעממין קשה מאמורי כשאדם קשה הן קורין אותו אמורי". וגם זה ע"פ הכתוב בעמוס (ב ט) "ואנכי השמדתי את האמורי מפניהם אשר כגבה ארזים גבהו וגו'". ובזה נבין מה שבמקום הכנעני בפ' שלח (יד מה) כתוב בפ' דברים (א מד) האמורי. ¹ וזה דלא כפירש"י כאן ד"ה בארץ הכנעני שכתב, דשכם חוי הוא. וע"ע בכפתור ופרח פי"א עמ' רסא מדפוס ירושלים, שנבוך בזה אם שכם מארץ הכנעני או החוי. ¹ והא דכתיב "והגבעונים לא מבני ישראל המה כי אם מיתר האמורי" (ש"ב כא ב) היינו ע"פ מ"ש למעלה בשם ב"ר דחוי בכלל אמורי. אבל מצאנו בירוש' קידושין פ"ד ה"א: ויאמר איש ישראל אל החוי וכי חוי היה אלא שעשה מעשה חוי (פי' נחש) וכו'. אבל אין זה אלא דרשה בעלמא. ¹ והא דכתיב "והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן" (במ' יג כט), "והכנעני יושב בעמק" (שם כה) "והכנעני יושב בהר" היינו בעבר הירדן מזרחה כמו שנראה מן הענין שם.
(לג ב רש"י) ד"ה כדרך שהראה וכו' שעתיד הענן לפסוק במיתת משה וכו'.—אף שעוד ממיתת אהרן נסתלק הענן הרי חזר בזכות משה כדתני בתוספתא פי"א וספרי פ' נצבים ותענית (ט א). ופלא על מהרש"א בח"א כאן, שרמז על אותו ענין דתענית ולא השגיח בסוף הענין שם. וע"ע מ"ש בשפתי חכמים בשם חזקוני על דברי רש"י (במ' כ ב), שגם מהם נתעלם הענין הנ"ל.