Sha'arei Torat Bavel on Sotah Daf 41a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(מא א משנה) כי תכלה לעשר ופרשת המלך וברכות וקללות עד שגומר כל הפרשה ברכות שכה"ג וכו'.—מפירש"י (ד"ה ושמע) ומהרע"ב נראה שגירסא אחרת היתה להם והיא: כי תכלה לעשר וברכות וקללות עד שגומר את כל הפרשה ופרשת המלך ברכות וכו'¹. ולפ"ז משמע שקורא כסדר בלי שום דילוג בינתיים מכי תכלה לעשר עד סוף ברכות וקללות. ומ"ש רש"י "ואח"כ קורא פרשת המלך" - עניינו שאחר שקרא כסדר מן "כי תכלה לעשר" עד ברכות וקללות והן עצמן בכלל, אז חוזר למפרע וקורא פרשת המלך¹. אבל בסדר המשנה שבירושלמי [ובהוצאת לו] ליתא כלל "ופרשת המלך", וכגירסא זו נמצא גם בלקח טוב (המכונה "פסיקתא זוטרתי") פ' וילך, וכ"ה גירסת הרמב"ם¹ (בפיה"מ כאן ובהל' חגיגה פ"ג ה"ג), אלא משום דתנן "וכשהגיע ללא תוכל לתת עליך איש נכרי", שמזה מבואר שהיו קורין גם פרשת המלך, לכך פירש הרמב"ם, שהיה קורא כסדר מ"עשר תעשר" ולהלן בלי שום דילוג בינתיים עד שגומר ברכות וקללות, והרי יש בכלל זה גם פרשת המלך.
footnotes: ¹ וכ"כ בהגהות הרש"ש והביא שגם בילקוט פ' וילך כ"ה הנוסח. ¹ ותמוה מ"ש בתוי"ט בשם רש"י, שקורא ברכות וקללות אחר פרשת המלך. ¹ וזה דלא כל"מ שם ותוי"ט כאן שכתבו שהיה לו לרמב"ם גירסא אחרת. וכפי הנודע שעפ"ר נוסח המשנה שברי"ף ורמב"ם הוא כנוסח סדר המשנה שבירושלמי.
והנה בתוספתא פ"ז הי"ז הנוסח: "שמע והיה אם שמוע תשמע עשר תעשר וכי תכלה לעשר ופרשת המלך עד שגומר את כולה ודרשות הנדרשות בה וגומר עד סוף כי ה' אלקיכם ההולך עמכם זה השם שנתון בארון". ולפי שיטת הרמב"ם יש להגיה בתוספתא: וכי תכלה לעשר עד שגומר את כולה פרשת משוח מלחמה ודרשות הנדרשות בה וגומר עד סוף וכו' שנתון בארון. וענין זה, שהיה כתוב כאן בתוספתא כל הפרשה ממשוח מלחמה והדרשות שנדרשות בה במשנתנו רפ"ח, והמעתיק בתוספתא קיצר הדברים ורמז על המשנה. וכל זה ענין אחר הוא לפרש ענין משוח מלחמה.
ודע שיש להסתפק בענין קריאה זו בזמן שלא היה מלך לישראל, כגון בין מלכא למלכא, או בזמן ששלטו הרומיים על ישראל ונציב רומי היה רודה בארץ, מי היה קורא את פרשת המלך. ומצאנו בס' קדמוניות היהודים ליוסף בן מתתיהו (ס"ד פ"ח י"ב) שכתב: "מקץ ז' שנים, בהתאסף העם לחוג את חג הסוכות בעיר הקדש ולזבוח לה', יעמוד הכהן הגדול על מקום גבוה, אשר משם ישמע קולו לכל העם ויקרא באזניהם את תורת ה'". וברור הוא שמחבר ספר זה כתב ע"פ ראיית עיניו ומשמע אזניו, שכן היה בזמנו שלא היה מלך על ישראל, ונציב רומי שלט עליהם. ומפני שלא מפורש בתורה מי הוא הקורא, לכן היה קורא הגדול שבישראל, שהוא המלך; ובזמן שאין מלך אז קורא הכה"ג, שהוא השני למלך בזמן שיש מלך, כמבואר במשנתנו, ובזמן שאין מלך הכה"ג הוא הגדול שבישראל.
ודע שבפי' ר' שלמה בן היתום למו"ק יח ב כתב: "שהיה המלך בא לעזרה וקורא על מגדל עץ מן אלה הדברים עד לעיני כל ישראל כדאיתא בסוטה" ולא מצאתי לו חבר.