(מ ע"א) ר' יוסי אומר מוסרין מ"ט דת"ק וכו' מ"ט דר"י וכו'.—מכאן משמע דר' יוסי פליג אתרוייהו, אמשרה ואכביסה; אבל בברייתא דמפרש בה טעמיה דר' יוסי תני בה: "מרבה אני את הכביסה ששוה בכל אדם", ושביק למשרה לגמרי, שהרי באמת אין המשרה שוה בכל אדם, ולהיפך לרוב בני אדם אין להם פשתן לשרות. והמעיין בתוספתא שביעית פ"ו ובירושלמי שם פ"ח ה"ה [לח רע"ב] ימצא דר' יוסי אינו חולק אלא אכביסה בלבד. וגם שיטה אחרת בירושלמי שם, דר' יוסי לטעמיה בנדרים (פ ע"ב, ועי' בר"נ שם) דכביסה היא חיי נפש.