Sha'arei Torat Bavel on Sukkah Daf 53a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(נג סע"א רש"י) ד"ה ומי איכא וכו' דוד לא היה מורה הלכה וכו'.—נראה דמש"ה כתב רש"י כן, דאיתא בפרק "קנין תורה". ומה דוד שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד קראו אלופי ומיודעי, ופירש"י ז"ל¹ שם, דב' דברים אלו הם, שאסור ללמוד יחידי ושצריכים ליכנס באימה לביהמ"ד¹. ומאחר שרק ב' דברים למד דוד ממנו מוכרח, שגם דוד בעצמו ידע שמותר לכתוב שם אחספא אלא שלא רצה להורות בפני רבו. אבל בירוש' סנהדרין פ"י ה"ב [כט סע"א] וכן במד' שמואל רבתי פכ"ו מבואר, שבאמת דוד לא ידע מזה. אלא ששם הוא בשינוי נוסח, שדוד לא ידע מה לומר כדי לעצור את התהום שלא יציף את העולם עד שלימדו אחיתופל. ומוכרח שהירושלמי והמדרש חולקים על כלה רבתי¹. ולפי הירושלמי והמדרש הדבר השני הוא מה דאיתא בירושלמי שם וכן בבמדבר רבה ספי"ד, שדוד שאל לאחיתופל מה יעשה לארון שנשא את הכהנים למרום והשליכם לארץ ואמר לו שיזבח לפניו (ע"ש). וכן כתב הערוך בע' שני.
footnotes: ¹ ופירוש זה מיוחס לפנינו בטעות להרמב"ם. ¹ והוא ע"פ מס' כלה רבתי פ"ח (ע"ש), אלא שלפנינו שם בדבר השני הנוסח: כי אתית לצלויי רהוט כאיניש דאזיל בתר מלכא. ¹ וכך כתב מהרש"א בח"א סנהדרין קו ב, דהאגדה דמכות יא א, דכתב שם אחספא, חולקת על הדרשה הנ"ל, שכתב רש"י באבות, ונעלם ממנו באותה שעה פי' רש"י כאן.