Sha'arei Torat Bavel on Tamid Daf 31a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(לא א) נטל את הקרביים ונתנן למי שזכה בהן להדיחן והכרס מדיחין וכו' והקרביים מדיחין וכו'.—יש לדקדק בלשון המשנה שפתח בקרביים וסיים בקרביים ושנה דין הכרס באמצע, ולמה הפסיק באמצע? וכן היה צריך לשנות 'נטל את הקרביים ונתנן למי שזכה בהן להדיחן ומדיחין אותן ג' פעמים במעוטן על שלחנות של שיש שבין העמודים, והכרס מדיחין אותה בבית המדיחין, ומדיחין אותה כל צרכה וכו". ועוד יש להתפלא על התנא, ששנה סדר זה: למה השמיט לגמרי דין הכרעיים, ולא הודיע מקום הדחתן, וכמה פעמים צריך להדיחן? והרי גם אותן צריכים להדיח, ומקרא מלא הוא "והקרב והכרעים ירחץ במים" (ויק' א יג)¹.
footnotes: ¹ ועי' רמב"ם הל' מעשה הקרבנות פ"ו ה"ו שהביא את המקרא "והקרב והכרעים ירחץ במים" וכתב שם דין הדחת הקרביים והכרס, וסתם דין הדחת הכרעיים. וגם זה תימה.
והנה זה כמה שנים שראיתי בספר אחד כ"י מחכם אחד פה בריסק, שהיה בתחלת המאה הנוכחית, ושמו הטוב נעלם ממני, שכתב להגיה בסיפא דמשנתנו "והכרעים (במקום "והקרביים") מדיחין אותן ג' פעמים במעוטן על שלחנות של שיש שבין העמודים". ולפ"ז נראה דמשום שאותו כהן המוליך את הקרביים בבזך הוא מוליך גם את הכרעיים הנתונות עליהן, וברור דשם נתונה גם הכרס, שהיא בכלל הקרביים, לפיכך נשנה כאן דין הדחת הקרביים והכרס והכרעיים יחדיו ושנה מקום הדחתן ושיעור הדחתן.
והנה הגהה זו היתה נראית נכונה, אלא שיש לי מקום עיון בתוס' זבח' פ"ט ה"ט, דתני התם: "עולה שחוטה שעלתה על המזבח או שעלתה חיה ושחטה, הרי זה מפשיט ומנתח ומוריד את הדם וזורקו למטה מוריד את הקרבים ומדיחן במים וחוזר ומעלה אותן"¹. והנה אף פה ברור, שהכרס בכלל הקרבים, אלא שקשה למה השמיט דין הכרעים, שבלי ספק היה צריך להורידן ולהדיחן ולחזור ולהעלותן. והנה הרמב"ם הל' פסולי המוקדשין פ"ג ה"ב העתיק דין ברייתא זו שמוריד את הקרבים ומדיחן, וגם הוא התכוין להשמיט דין הכרעים. עוד שנינו בשקלים פ"ו מ"ד: "שמונה של שיש בבית המטבחיים שעליהן מדיחין את הקרבים", וזה מסייע לנוסח שלנו במשנתנו כאן, שעל שלחנות של שיש שבין העמודים, שהן בבית המטבחיים (עי' מדות פ"ג מ"ה) היו מדיחים את הקרביים, וכאן וכאן נשמט דין הכרעיים. ואם תאמר שאין מדיחים את הכרעיים בבית המטבחיים אלא בלשכת המדיחין הא שנינו בסוף מדות "לשכת המדיחין ששם היו מדיחין קרבי הקדשים"¹. והרי גם כאן לא נזכרו הכרעיים. ולכך נראה לנו, שהתנא כולל בכל מקום את הכרעיים בכלל הקרביים, משום שכהן אחד מעלה אותן בבזך אחד כמו שנתבאר, לפיכך בכל מקום ששנינו "קרביים" אף הכרעיים בכלל. ואולי גם הרמב"ם התכוין לכך.
footnotes: ¹ סוף בר' זו הביאו בזבחים פה א (ע"ש). ¹ וכתב הראב"ד והרא"ש דקרבי הקדשים דשם היינו הכרס. ועוד תירץ הרא"ש, דהתם מיירי בשאר קדשים, וכאן מיירי בתמיד.