(לג א) א"ר גידל אמר רב מ"ט דריש לקיש וכו'.—בשמ"ק הגירסא: "מ"ט דר' יוחנן אליבא דרבנן דכתיב ואם כל בהמה טמאה". בין כך ובין כך רחוק מאד שרב יפרש טעמם של ר' יוחנן וריש לקיש הצעירים ממנו בחכמה ובשנים. ולולא שמצאתי לתוס' בבכורות (יד ב ד"ה רב), שגם לפניהם היה כגירסא שלפנינו כאן [וכ"ה בכ"י מינכן], הייתי סבור לומר, דט"ס כאן ויש להגיה: "א"ר גידל מ"ט דר"ל" (או: מ"ט דר' יוחנן). או שהמלות "אמר רב" אינן אלא שיטפא בעלמא, שרב גידל רגיל הרבה לומר בשם רב. (עי' מ"ש לעיל כח ב). שוב ראיתי שקרוב לומר דמאחר שרב סבר כריש לקיש, כדאיתא לקמן ע"ב (ע"ש) אמר רב "מ"ט דרבנן", אלא משום שלמעלה ליתא שרב אמר כן וכדי לקצר הוסיף מסדר התלמוד "מ"ט דריש לקיש".