(מא א) אחות חלוצה מד"ס.—חזרנו על כל הצדדים ולא מצאנו מה שיכריח כאן, דאחות חלוצה אינה אלא מד"ס, די"ל דאחות חלוצה היא בלאו כחלוצה עצמה (עי' לעיל יו"ד א), ולפיכך היא חולצת ולא מתיבמת ככל חייבי לאוין (עי' לעיל כ ע"א). והנה לקמן (מד א) מבואר, דלר"ע אחות חלוצה אסורה דבר תורה, שהכתוב קרא לחלוצתו "ביתו", וכשם שיש ממזר מאחות אשתו כך יש ממזר מאחות חלוצתו, וכשם שאחות אשתו פטורה מן החליצה ומן היבום, כך אחות חלוצתו פטורה מן החליצה ומן היבום (עי' מ"ש לעיל ט א). וברור שאין אחות חלוצה לר"ע אלא בלאו (שלא מצינו בשום מקום מי שמחייב עליה כרת); וחכמים לא נחלקו על ר"ע אלא שסוברים שאין ממזר מחייבי לאוין, אבל משמע שמודים לר"ע שאחות חלוצה היא בלאו. וכן נראה מן הירושלמי, דלא אישתמיט לומר באיזה מקום, דאחות חלוצה מד"ס. וכן משמע מפשטות הלשון במשניות וברייתות, שמשוין גרושה וחלוצה כאחד.