Sha'arei Torat Bavel on Yevamot Daf 48b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(מח רע"ב) ירח שלשים יום רשב"א אומר תשעים יום.—נראה שאף רשב"א מודה, שאין מקרא יוצא מידי פשוטו, ודבר תורה אינה צריכה אלא שלשים יום, ובהא פליגי: ת"ק סבר שזה שתקנו חכמים ג' חדשים להבחנה אין לו סמך מן התורה, ורשב"א סבר שחכמים סמכו תקנתם למקרא זה. וכן משמע בתוספתא פ"ו ה"ח וספרי תצא פיס' קיג.
וכיוצא בזה מצינו בכתובות (יו"ד ע"א), שנחלקו רשב"ג וחכמים אם כתובת אשה מן התורה או מדברי סופרים. וכתב הריטב"א בסוף כתובות בשם הרמב"ן (וכ"ה בסוטה כז א תוס' ד"ה איש), דהכל מודים דכתובת אשה אינה אלא תקנת חכמים אלא דמ"ד שהיא מן התורה נתכוין לומר, שחכמים מצאו לה סמך מן התורה ועשאוה כמו של תורה.
ועוד כעין זה בחולין (קו א) מכאן סמכו חכמים לנטילת ידים מן התורה. וכתבו בתוספות שם, שמ"מ אין נטילת ידים אלא מדרבנן.
ועוד בירושלמי מעשרות רפ"א: המעשרות לירקות מדבריהן, וזה מראה לכאורה, שמעשר קטניות וזרעים ופרי העץ, שלמעלה בירושלמי שם דרשו אותם מן הכתוב, שהם מן התורה ממש; אבל כבר הוכיח הר"ש שם, שאף הם אין מעשרותיהם מן התורה. וענין "המעשרות לירקות מדבריהן" אינו אלא שאין להם אפי' סמך מן התורה¹.
footnotes: ¹ ועי' בשו"ת רשב"ץ ח"ב סי' קפ"ב שכתב, דגם עיקר תקנה נקרא אצלם "דאורייתא" כמו בתענ' (כח ב): "הלל דר"ח לאו דאורייתא", ומשמע דשאר ימים ואפי' דחנוכה דאורייתא ואינן דאורייתא וכו' אלא דאורייתא לאו דוקא, אלא דעיקר תקנה קרי דאורייתא אפי' דרבנן. ועי' עוד ב"ב קמז א תוס' ד"ה מניין.