Sha'arei Torat Bavel on Yevamot Daf 63b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(סג רע"ב) מקשטא ליה תכא וכו'.—פי' הר"ש בלוך בספרו "שבילי עולם" ח"ב, דתכא דהכא עניינו כעין "שלחן ערכתי לו והפכו" (נדר' כ ע"ב). והענין מובן היטב, ודלא כפרש"י כאן¹.
footnotes: ¹ [בהגדות התלמוד בדברי רבא: מקשטא ליה פורייא ! ]
(סג ב) אתו חברי לבבל וכו' גזרו על הבשר וכו' על המרחצאות וכו' מחטטי שכבי.—פי' "חברי" ידוע, שהם הפרסיים המאמינים בשתי רשויות, פועל הטוב ופועל הרע, ע"פ תורת נביאם השקר "זורואסטר" [%]. ובתורה שלו כתוב, שחייב כל אדם ליתן מכל בהמה שחוטה חלק לאל הטוב הנקרא אצלם אורמוזד [%]. ועוד כתוב בה, שכל מי שהוא טמא אסור ליגע בכל מקוה מים ומי נהר, ושלשים אמה הרחק יהיה בינו ובין כל מקוה מים. ועוד כתוב בה, שאסור לקבור את המתים בעפר הארץ לבל יטמא את הארץ, אבל מוציאים את המתים אל מחוץ לעיר אל מקום מוכן לכך ויעזבום למאכל לחית הארץ ולעוף השמים. וע"פ זה מובן היטב טעמן של שלש גזירות הללו. ויש להוסיף, שהחַבָרים הללו בעת קבלם את השלטון בפרס בימי ר' יוחנן היו אדוקים מאד בדתם, וגם כפו את בני ישראל לעשות כמותם; אבל ברבות הימים נתנו חרות הדת לבני אמונות אחרות, ואז הניחו גם לבני ישראל לעשות כמנהגם ע"פ תורתנו.