(נב רע"ב) הוא יוסף איש הוצל הוא יוסף הבבלי.—עי' מ"ש בפסח' קיג ב. ויש להוסיף עוד, שבירושלמי ב"ק פ"ג ה"ז [ג ע"ד] אמרו עוד: "הוא יוסי הבבלי הוא יוסי בן יהודה הוא יוסי קטנותא". ולפי זה ברור דאבא יוסי בן קטונתא שהיה מקטני חסידים, כמבואר בסוף סוטה, הוא עצמו יוסף איש הוצל הנודע ברוב שמותיו והוא עצמו ר' יוסי בר' יהודה איש כפר הבבלי הנזכר פעם אחת במשנה (אבות פ"ד מ"כ). וכ"כ ביוחסין מאמר א' ערך יוסף קטונתא.

והנה כבר ביארנו בפסחים שם, דהוצל היא עיר בבבל. ונראה דכשעלה יוסף זה לא"י לבדו או עם שאר בני גולה נתיישבו בכפר שעשו לעצמם בני הגולה בא"י, ועל שם שגרו שם בני בבל היה מכונה "כפר הבבלי" אע"פ שהיה בא"י, אלא שכמה דורות לפניו מצאנו את ר' נחוניא בן אלינתן איש כפר הבבלי, שהיה חבירו של ר' יהושע (עי' עדיות פ"ו מ"ב). ובירושלמי ברכות פ"ה ה"א [ט ע"א]: "ר' יוחנן הוה יתיב קרי קומי כנישתא דבבל בציפורין". הרי שהיה לבני בבל בית כנסת מיוחד בציפורי.

(נב ב) במקדש ראשון מי הוו פרוכות¹ וכו'.—פי' אף שבמקדש ראשון ג"כ היו פרוכות בפתחים, כמבואר לקמן (נד א), מ"מ לא היתה בפתח הדביר אלא פרוכת אחת, שאין מסתבר לומר, שגם בבית הראשון היו מסופקים אם עובי הפתח הוא כלפי פנים או כלפי חוץ. כל זה הוא כפי העולה משיטת התלמוד כאן. אבל אין זה כפי הנראה מפשוטה של המשנה, שבבית ראשון שנויה משנה זו, ולת"ק דלעיל (נא ב) היו גם בבית ראשון שתי פרוכות בפתח הדביר, ורק לקמן (נג ב) סיפרו איך היה הסדר בבית שני. וזהו ששנינו שם: משניטל הארון וכו', וכן משמע מהירושלמי (ע"ש).

footnotes: ¹ [כנוסח כ"י אוכספורד וע"י, כתבי יד אחרים ורש"י בדפו' ישנים: פרכות, דפו': פרוכת.]

(נב רע"ב רש"י) ד"ה שאת וכו' ולשון סליחה הוא וכו' ולשון נשיאות עון.—עי' קידושין (סא ב) באופן אחר, דהכי איתא שם: אם תטיב אגרא (פי' רש"י: אם תטיב שאת משאת שכר). ועוד שם (ל ע"ב): ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו שנא' הלא אם תטיב שאת (ופי' רש"י: שאת תתנשא על יצרך).