Sha'arei Torat Bavel on Yoma Daf 54b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(נד סע"ב) וחכ"א אלו ואלו מציון נבראו.—פי' בין תולדות שמים ובין תולדות הארץ נבראו מעפר שבציון. וכעין זה בב"ר פי"ב י"א: "ר' הונא בשם ר' יוסף אמר כל מה שיש בשמים ובארץ אין ברייתו אלא מן הארץ הה"ד וכו'. ר' יודן מייתי לה מן הכא הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר. רב נחמן אמר אפי' גלגל חמה שנאמר האומר לחרס ולא יזרח". פי' דמשום הכי מכונה גלגל חמה "חרס", מפני שנברא מן העפר כחרס. ומה שפי' בתוס' כאן בענין "אלו ואלו מציון נבראו" אינו מחוור, וכבר הוקשה למהרש"א. וגם מה שפי' בתוס' ישנים דחוק (ע"ש).
ודע שענין זה שביארו חז"ל כאן, שאף תולדות השמים הן מן העפר לא היה נודע לחוקרים הקדמונים עד דורנו זה האחרון (בערך בשנת תרכ"ה), כי נתגלו אז הרבה דברים מסתרי הטבע הנפלאים. שאף כי מכבר היה נודע לחוקרים, שקוי האור העוברים דרך זכוכית משולשת מתחלקים לשבעה מראות כמראה הקשת אשר יראה בענן: וכשהיו מביטים בצבעים אלה הנראים על איזה גשם בזכוכית מגדלת-אז היו רואים בכל הצבעים האלה קוים קוים הרבה שחורים ודקים ודקים מן הדקים, אשר לא יספרו מרוב. אבל סוד הקוים האלה לא נודע להם עד אותה שנה, שאז נתגלה להם עניינם. כי כל יסוד ויסוד הנמצא בארץ יש לו טבע אשר אם יבער באש יוליד איזה קו שחור באיזה מקום במראה הקשת הנ"ל, וכל קו וקו מכל יסוד ויסוד משונה מרעהו בתמונתו ומקומו במראה הקשת. וע"פ הנסיון נודע לחוקרים תמונת כל קו וקו ומקומו של כל יסוד ויסוד הידוע להם, עד אשר יש להכיר מן הקוים הנראים במראה הקשת כל יסוד ויסוד הבוער באש. ועל פי זה מצאו שעל פני השמש בוערים באש ברזל ונחשת ועוד כמה מיני מתכות וגם כמה יסודות אויריים. וכזה מצאו גם בכמה כוכבים קיימים, עד כי כיום נבין ונדע שכל הכוכבים הגדולים והקטנים ואף הארץ מיסוד אחד הם. והוא כדעת ר' שמעון בן יוחי, דשמים וארץ לא נבראו אלא כלפס הזה וכיסויה.
דברי רשב"י הם בירושלמי חגיגה פ"ב סוה"א [עז רע"ד] וב"ר פ"א טו. וכשיטה הזאת הוא מ"ש עוד בב"ר פ"א, ומובא ברש"י עה"ת (בר' א יד): כל תולדות שמים וארץ נבראו ביום ראשון, וכל אחד ואחד נקבע ביום שנגזר עליו. והרמב"ן (בפרשה הנ"ל) הלך גם הוא בשיטה זאת אלא שביאר ענין זה בלשון פילוסופי היונים, וכתב: "כי השם ברא מן האפס המוחלט יסוד דק מאד אין בו ממש אבל הוא כח מוכן לקבל צורה הנקרא אצל היונים היולי ויצר ממנו הצורות".
(נד רע"ב רש"י) ד"ה הוציאום לשוק קיפלום מן הכותל.—נראה שפירש כן (ולא על הכרובים שעשה משה) משום דלא אתיא כמ"ד לעיל (נג ב) ארון במקומו נגנז. ועוד שאמרו כאן "שנכנסו הגוים להיכל", ולא לקדש הקדשים. אבל בפתיחתא דאיכ"ר סי' ט איתא: "נכנסו לבית קה"ק ומצאו שם שני כרובים נטלו אותן ונתנו אותן בכליבה והיו מחזירין אותן בחוצות ירושלים ואומרים: לא הייתם אומרים שאין האומה הזאת עובדת ע"ז ראו מה מצינו להם ומה היו עובדים". ומוכח שהוציאו שני כרובים מבית קה"ק, וע"כ שהוא כמ"ד ארון גלה לבבל. ויש לדחות דאף למ"ד ארון במקומו נגנז - לא גנזו אלא ארון וכפורת וכרובים שעליו שעשאן משה; אבל עדיין הותירו את הכרובים של עצי שמן, שעשה שלמה ועמדו על רצפת הדביר, והם הם שמצאו הגוים בבית קה"ק והוציאו אותם בשעת חורבן המקדש. ועי' בתוס' ישנים (לעיל נד א ד"ה ומראין), שכתבו על הכרובים, שהיו מראים לישראל, דהיינו כרובים שעשה שלמה.