Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bava Batra Chapter 9
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כיני מתניתא הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים כו'. — צ"ל: והבנים ישאלו על הפתחים כשיכלה המותר (פי' דמה שנשאר יותר ממזונות הבנות הן לבנים וכשיכלה מותר זה ישאלו על הפתחים וכן בבבלי ק"מ א' והשאר לבנים) ר' ירמיה בשם רב והוא שיהא שם לאילו ולאילו מזונות י"ב חדש.
לא היה שם לאילו ולאילו מזון י"ב חדש והותירו כו'. — צ"ל: לא היה שם לאילו ולאילו מזון י"ב חדש והוקירו יש שם כו' נישמעינה מהדא אם קדמו יתומין ומכרו כו' לא היה שם לאילו ולאילו מזון י"ב חדש מהו שיאמרו (ומה שבינתיים מיותר וליתא בכתובות פי"ג ה"ג וע' במפרשים שם) בנים לבנות כלום אין לכם כו'.
מי נחתון אמרין אמרו לכתובה מה נעביד כו'. — צ"ל: אמרון לכתובה (פי' להסופר של ר' לעזר) כו' בתר יומין אתת וקבילת לר' לעזר כו' (ע' סוטה פ"ג ה"ד ומ"ש שם, עמ' 366).
מתניתא פליגא על ר' לעזר כו'. — כאן חסר וגם משובש וצ"ל כמו ביבמות פ"ד ה"א ע"ש.
אם ילדה אשתי זכר יטול מאתים כו'. — כנוסח זה גם בתוספתא פ"ט; אבל בנימוקי יוסף פרק זה העתיק בשם הירושלמי: אם ילדה אשתי זכר יטול מנה אם נקיבה יטול (פי' מבשֵׂר) מאתים ילדה נקבה יטול (פי' מבשר) מאתים אם זכר מנה אם נקבה מאתים וילדה זכר ונקיבה כו' (וע"ש ביאור זה, וגירסא שלפנינו יותר מחוורת בזכר מאתים ובנקיבה מנה).
דבי ר' ינאי אמרי אפי' עירניה כו'. — ע' בבלי קמ"ג סוע"ב בשם ר' חנינא אפי' "אודייני" ובתוספתא פ"י אפי' הניח להן אביהן ספר או קרדום כו'.
ר' חגיי בעא ר' יוסי היתה חופתו כו'. — צ"ל: ר' חגיי בעא קומי ר' יוסי היתה חופתו כו' לית חמי מפקה ליה (פי' איני רואה שיכול להוציאו ממנו אלא זכה בכולו) ר' יהושע בן לוי כו'.
[השלמות: א"ר חנינא המשיא כו'. כתובות פ"ה ה"א [כ"ט ע"ג] ע"ש.]
א"ר בר בון אף ר' המנונא כו'. —צ"ל:א"ר יוסי ב"ר בון כו'.
ידע את דשבק אבונין אלפים – פי' ולא יותר ולמה אתה רוצה שיחלוק עמך במה שהרויח בעצמו והוא חלוק היה בחיי אבינו.
בזמן שבאין מכח האריס נוטלין מכח האריס כו'. — צ"ל: בזמן שבאין מכח הנכסים נוטלין מן הנכסים מכח עצמו נוטלין משל עצמו (ע' בבלי קמ"ד ב' ותוספתא פ"י) כהדא כו' נתפס לבולי (ע' מ"ש במו"ק פ"ב ה"ג, עמ' 333) אתא כו' בנכסי דנחמן שיתפס בו ינתן מנכסיו ואם לאו (פי' שלא נתפס בשביל נכסי עצמו אלא בשביל נכסי הירושה) כו' חלה ונתרפא נתרפא משל עצמו תני (תוספתא פ"י) רשבג"א כל מכה שיש לה קיצה מתרפא משלו ושאין לה קיצה מתרפא מן הנכסים כו' כערכי הדיינין ומר ר' חגיי בשם כו'.
בהוא דלית דיניה עימיה כו'. —צ"ל: דלית בעל דיניה עימיה ברם בהוא דאית בעל דיניה עימיה א"ל מילתא (פי' ואין בזה משום עורכי הדיינין).
באותו שלא הבריא אבל אם הבריא כו'. — צ"ל להפך: באותו שהבריא אבל אם לא הבריא הדא היא דמר ר' יוחנן כו'.
ואם היה בריא עד שיכתוב בכסף כו'. —צ"ל: עד שיקנה בכסף כו' (וכ"ה בתוספתא פ"י).
חזקה על כן דעת חתמו כו'. — צ"ל: חזקה על בן דעת חתמו (פי' שבודאי ידעו העדים שהמוכר היה גדול) כו' אומר ר' יוחנן יד השטרות לתחתונה ור' חייא בר יוסף אומר יד השטרות לעליונה ר' יסא בעא כו' חזקה על בן דעת חתמו כו' בעי ר' יוחנן מיכפור ולא כן א"ר ינאי בשם רבי כו' אלא חכמים שהן כרבי (פי' דחכמים דמשנתנו הן רבי) כו' חילופין היא מתני' (וכן בבבלי קנ"ד ב' דלשמואל מפכינן במתני' דר"מ לחכמים ודחכמים לר"מ ע"ש היטב) מהו ראייה (פי' שא"ר מאיר יביא ראייה ששכיב מרע היה) חברייא רברבייא אמרי עדים (פי' אלו שחתמו על מתנה זו יעידו ששכיב מרע היה בשעת מעשה) חברייא זעירייא אמרי אין עדים נאמנין (פי' של השטר וצריך עדים אחרים) כלום פליגי על העדים (פי' וכי יכולים לחלוק על העדים) א"ר אחא כיון שאמר להם לכתוב ש"מ ולא כתבו שקרנים הם (פי' ולכך אינם נאמנים אבל לחכמים שאומרים המוציא מחבירו עליו הראיה עידי השטר נאמנין לומר שבריא היה שהרי השטר מסייע להן).