Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bava Kamma Chapter 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אע"פ שהוא מונח ברה"ר פטור כו'. —צ"ל: אע"פ שהוא מונח ברה"ר חייב (פי' דמה שהלכה במקום עשבים וצרורות שינוי הוא) ר' לעזר אמר כל דבר שהוא חוץ לגופה (פי' שאינה מזקת בגופה ממש אלא ע"י דבר אחר כגון צרורות) לא חלקו כו' בו ברה"ר לחצי נזק (פי' ואע"פ שדרכה להתיז צרורות מ"מ חייבת חצי נזק. והנה מהירושלמי כאן מבואר דלית ליה שדין צרורות הל"מ דמשלם חצי נזק, ושלא כפרש"י בבבלי ג' ב' ורא"ש רפ"ב, אלא שהחכמים הראשונים אמרו כן וכן נהגו אחריהם דור אחר דור. ונראה שבאמת זה הוא מה שבבבלי י"ז ב' אחרי שקלא וטריא מסיק רבה "חצי נזק צרורות הלכתא גמירי לה" דהיינו הלכה מקבלת חכמים ומהילכות מדינה; וכ"ה דעת הרמב"ם בפ"ב ה"ג מנזקי ממון שכתב דחצי נזק צרורות "הלכה מפי הקבלה היא" ולא הזכיר הל"מ כדרכו במקומות אחרים, ע' פ"א הי"ב וי"ח מתפילין וכן בפ"ג ה"א שם ועוד בפ"ג ה"כ מלולב ופ"י ה"י ממאכלות אסורות ופ"י ה"ו מתמידין, וזה מוכרח לפי שיטת הרמב"ם בהקדמתו לפה"מ שאין מחלוקת בהלכה למשה מסיני והרי בצרורות חלק סומכוס לקמן ה"ב ובבלי י"ז ב').
א"ר זעירא מתניתא פליגא עלוי שור שמתחכך כו'. — צ"ל: מתניתא פליגא עלוי דר' אילא שור שמתחכך כו' וכי יש כופר בתם אלא כשהועד להיות מפיל את הכתלים ואפי' על דר' זעירא לית היא פליגא ולמה פטור ממיתה כשהפיל את הכותל לא היה מתכוין על האדם א"ר לעזר הטילה גללים משלם חצי נזק (פי' שדומה לצרורות וכ"ה בבבלי י"ח ב').
בשדרכה לכן צריך שיהא תופש בזנבה ומה פשיטא לון בנזק שלם כו'. — צ"ל: צריך שיהא תופש בזנבה פשיטא לון בחצי נזק (פי' שהוא חייב) מה צריכא לון בנזק שלם.
דרסה עליה והלכה ונשתברה ברה"י כו'. —כעין זה בבבלי י"ז ב' ע"ש.
ר"ל אמר על הראשונה הושבה כו'. — צ"ל: ר' יוחנן אמר על הראשונה הושבה ריש לקיש אמר על כולה הושבה (וכ"ה בבבלי כ' א') עמדה ואכלה מפירות כו' (פי' ועמידה ברה"ר ה"ז שינוי ע' פ"ג מ"ו ובבלי שם). מילתיה דר"ל אמר בעטה מהלכת ברבוצה פטור (פי' דאמר על כולה הושבה דאכלה כסות וכלים ברה"ר פטור משום דזה שינה והניח ברה"ר וזו שינתה ואכלתם ומוכח דבעטה מהלכת ברבוצה פטור) מילתיה דרי"א בעטה כו' (פי' דאמר על הראשונה הושבה ואכלה כסות וכלים ברה"ר חייב מוכח דבעטה מהלכת ברבוצה חייב, והנה ביאור מילתיה דר"ל אמר כו' כסגנון הירושלמי בשאר המקומות ודלא כפ"מ כאן ע"ש).
לא סוף דבר בעטה מהלכת ברבוצה או רבצה במהלכת כו'. — צ"ל: בעטה מהלכת ברבוצה אפי' רבוצה במהלכת או מהלכת כו'.
רב אמר עמדה ואכלה מפירות הצבורין מה היקלו בשן כו'. — צ"ל: מפירות הצבורין פטור (וע' בבלי שם משמע שכן סבר רב) מה היקלו בשן (פי' לרב מהו שאמר ר' טרפון במשנה ח' שהיקלו בשן) שאכלה עומדת את העומדת חומר בקרן שבעטה עומדת את העומדת אלפיי אמר כו' היקלו בשן שאכלה מהלכת את העומדת חומר בקרן שבעטה מהלכת את העומדת.
עקמה צוארה ואכלה משלם מה שהזיקה. — פי' אפי' אכלה מתוך הרחבה ודלא כשיטת הבבלי כ"א א', וע' רשב"א שם שהעתיק "משלם נזק שלם" במקום "משלם מה שהזיקה" שלפנינו כאן.
והתני ר' חייה ופליג לפיכך כו'. —צ"ל: תני ר' חייה ופליג (ע' כעין זה בתוספתא פ"א) כיצד משלם מה שנהנית אומדין כמה אדם רוצה להאכיל את בהמתו מה שאכלה אע"פ שאינו רגיל להאכילה לפיכך אם אכלה כו'.
עבד כפות לו וגדי סמוך לו פטור אם אמר את שאין כזורק כו'. — צ"ל: אם אמר את שהוא כזורק כו' והוא שהדליק את הגדיש בשבת פטור אם אומר את שהוא כזורק כו' וייעשה כמי שחלו עליו מיתה משיבולת הראשונה מיכאן ואילך כו' (ע' תרומות פ"ז ה"א דף מ"ד רע"ד).
דתני שור שנגח ג"פ ביום אחד אינו מועד כו'. —צ"ל: תני שור שנגח ג"פ ביום אחד ה"ז מועד ומה ת"ל כו' סברין מימר הלכה כהדין תנייא דו אמר מעין שניהם כו' (פי' בהועדה כר"מ ובתמה כר' יהודה).