Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bava Kamma Chapter 3
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
א"ר לעזר ואפי' אינה ממלא כל רה"ר אם יטלנה מיכן כו'. — צ"ל: ואפי' אינה ממלא כל רה"ר ואפי' נתונה על קרן זוית כו' (ומה שבינתיים מיותר ונשתרבב מלמטה).
ובא בעל השור לשמוט את שלו. — צ"ל: ובא בעל השור ושמט את שלו (כ"ה בתוספתא פ"ג ובבלי כ"ח א').
אם דחייו ונפל ומת חייב (פי' וכמו שאם דחה את השור בידיו חייב ה"נ אם שיבר את הכד במקל חייב) ולא יכיל מימר ליה כו' (פי' מקשה על הברייתא למה פטור אפי' בשמט את שלו).
ובא אחר והניח אחרת סמוכה לה כו'. — צ"ל: והניח אחרת סמוכה עליה ובא הראשון כו' יטול את המקל וישברנה או ישמוט את שלו מתחתיה (וגירסא שלפנינו נשתרבבה מראש פרק זה) ואם נשברה נשברה נישמעינה מן הדא שור הרודף אחר חבירו ובא בעל השור להציל את שלו אם עד שלא עלה על שלו דחהו ונפל ומת פטור ואם משעלה דחהו ונפל ומת חייב א"ר יוסי כו' (ונוסח שלפנינו נשתרבב מלמעלה עמוד ב' וכאן ברייתא אחרת).
ואם כדרך הטחה הטיח על ניזקי צלוחית חייב. — פי' "כדרך הטחה" שלא נפל אלא שבדרך הליכתו נחבטה צלוחיתו באבן ומשא שברה"ר הרי בעל האבן והמשא חייב ואע"פ שבור פטור על הכלים היינו דוקא דרך נפילה אבל לא דרך הטחה כ"ה שיטת הירושלמי (וע' בבלי כ"ח ב' שיטה אחרת), והא דאיתא בפ"ה ה"ט אפי' נחבט בקרקעו פטור היינו דרך נפילה דוקא כמבואר שם ודלא כפ"מ.
אם בשעת נפילה פטור אינו ק"ו לאחר נפילה ולמה פטור בשעת נפילה כו'. — צ"ל: אינו ק"ו לאחר נפילה א"ל ולמה פטור בשעת נפילה מפני שלא נתכוין להזיק (פי' דנתקל לאו פושע הוא) ולמה חייב לאחר נפילה (ונשמט מן "נפילה" עד "נפילה") שכן אדם מבקיר נזקיו ברה"ר חייב אית מתניתא מסייעא לדין ואית מתניתא מסייעא לדין מתניתא מסייעא לר' לעזר דתני מודין חכמים כו' על מנת כן חייב מתניתא מסייעא לר' יוחנן נשברה כדו ולא סילקה נפל גמלו ולא העמידו ר"מ מחייב בהזיקן וחכמים פוטרין (ברייתא זו ישנה בבבלי כ"ח ב') על דעתיה דר' יוחנן כו'.
אבל אם נתלכלכו כליו חייב כו'. — צ"ל: אבל אם נתלכלכו כליו פטור (פי' דבור פטור על הכלים) רב אמר אפי' נתלכלכו כליו חייב מילתיה דרב אמרה בור של נזקין חייב על הכלים מילתיה דר' הונא אמרה בור של נזקין פטור על הכלים (ונשמט מן "נזקין" עד "נזקין").
כריבר"י דאמר שלשה שהן סמוכין לרשות כרשות. — צ"ל: סמוכין לרה"ר כרה"ר (וע' בבלי נ' א' הנוסח ארבעה טפחים וכ"ה בתוספתא פ"ג).
ומה ביש לך דאיכא ר' יוחנן כו'. — צ"ל: ומה ביש לך דאתא ר' יוחנן כו', דר"מ היא (פי' דלעיל ה"ב מבבלי כ"ח ב').
כל המזיק שלא ע"י מעשה חייב והדא אמרה דא כו'. — חסר כאן וצ"ל: שלא ע"י מעשה חייב הדא דתימר בשהזיק לאחר נפילה (פי' שהוזקו בשברי הכותל המונחים ברה"ר אע"פ שהפקירן) אבל בהזיק בשעת נפילה פטור והיידא אמרה דא (ב"מ פ"י מ"ד) הכותל והאילן שנפלו לרה"ר והזיקו פטורין מלשלם נתנו לו זמן כו'.
אבל בעורות רכין לא קנה עד שיגביה א"ר אחא ליידא פשטה כו'. — צ"ל: אבל בעורות רכין לא קנה עד שיגביה מתניתא פליגא על ר' בון בר חייא הגונב כיס חבירו והוציאו בשבת חייב שכבר נתחייב בגניבה עד שלא בא עליו איסור שבת ואם היה גורר בו ויוצא פטור שחל עליו מיתה ותשלומים כאחד הא אם לא חלו עליו שניהן כאחד חייב בתשלומין אריבר"ב תיפתר כגון דהוי אילין כיסייא רברבין שדרכן לקנות בגרירה ולית שמע מן הדא כלום (ובזה נשלמה הלכה זו ומה שבינתיים מיותר, וכ"ה בקידושין פ"א ה"ה ד"ס ע"ד).
ולא מסתברא דלא מן השני והלך כו'. — צ"ל: לא צריכא דלא מן השני והילך (פי' דהשני היה לו לראות שנפל הראשון ולכן הוי כפושע ואין נותנין לו שהות כדי עמידה) מהו כו' נתקל הראשון ונפל ובא חבירו כו' (פי' ומשמע דכולן שוין) ופטורין על נזקי כלים ואם הזהירו זה את זה כו'.
מ"ד חייבין בשהרביצום בעליהן נפלו כו'. — צ"ל: מ"ד חייבין בשהרביצום בעליהן מ"ד פטורין בשנפלו אין אונסין לאדם אבל יש אונסין לבהמה (פי' כדלעיל פ"ב ה"ה דכלב וגדי שנפלו מראש הגג אונס הוא ופטור).
הנכנס למרחץ נותן כבוד ליוצא כו'. — צ"ל: נותן מקום לזה שיוצא והיוצא מבית הכסא נותן מקום לזה שנכנס (וע' מסכת דרך ארץ רבה פ"י דשם נשתבשה הגירסא וע' בנחלת יעקב גירסת האגודה הנכונה ופירושה).
ר' זעירא בעי שנו והזיקו מהו. — צ"ל: שנים שהזיקו מהו.
ואם מת אינו גולה והתני ר' חייא פטור כו'. — צ"ל: ואם מת אינו גולה שאינו כיער והתני ר"ח פטור נימר לא פליגין מה דמר ר' יוסי בשראהו ומה דתני ר"ח בשלא ראהו ואפי' תימר כאן וכאן בשראהו או כאן וכאן בשלא ראהו מה דתני ר"ח בשלא אמר לו היכנס מכיון שלא אמר לו היכנס צריך לשמור את עצמו ומה דמר ר' יוסי בשאמר לו היכנס כיון שאמר לו היכנס נעשה כחצר שותפין דמר ר' יוחנן כר בממלא כל רה"ר וזו ממלא כל החצר (וגירסא שלפנינו נשתרבבה מלעיל ה"ו) מכיון שדרכו כו' (וע' מכות פ"ב ה"ד).
שני שוורין כו' (כל הענין עד) צריך את האפר. — כל זה אינו שייך כאן ומקומו למטה הי"ב.
שור שוה מנה שנגח לשור שוה מנה הכחישו חמשים זוז כו'. — צ"ל: שור שוה מנה שנגח לשור שוה מאתים ואין הנבילה יפה כלום נוטל את השור שאין לו אלא חצי חבלו כו' חזר האחרון וחבל בו שלשה של זהב האחרון משלם לראשון חצי דינר של זהב שור שוה מאתים שנגח לשור שוה מאתים והכחישו חמשים זוז השביח והרי הוא יפה ארבע מאות זוז כו' יפה שמונה מאות זוז נותן כשעת הנזק הכחיש כשעת העמדה בדין השביח המזיק אין לו אלא כשעת נזקו הכחיש כשעת העמדה בדין א"ר לא כיני מתניתא השביח המזיק אם עד שלא עמד בדין השביח אין לו אלא כשעת נזקו הכחיש אין לו אלא כשעת העמדה בב"ד.
מ"ט דר"מ אמר קרא ומכרו כו'. — צ"ל: מ"ט דר' יהודה ומכרו את השור החי וחצו את כספו וגם את המת יחצון ומה מקיים ר"מ וגם כו' שזה מפסיד חצי נזק כו' (פי' שלא תטעה לומר שיש לניזק חצי שור החי אף ששויו יותר מחצי נזקו).
יש חייב על מעשה שורו כו' ר' יודן בעי כו'. — צ"ל: יש חייב על מעשה שורו כו' בן פדייה אמר כל המקלקלין פטורין חוץ מן המבעיר כו' (וכל העניין דלעיל ה"ט כ"ש שם עד) שורו צריך את האפר והכא הוא שהדליק את הגדיש פטור בשאינו צריך לאפר. ר' יודן בעי הן עצמן (פי' אנשים עצמן) שהזיקו מהו נישמעינה מהדא כו'.