Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bava Kamma Chapter 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
זאת אומרת שלא הילכו במדת הדין בממון אחר הרוב כו'. — צ"ל: שלא הילכו במדת הדין אחר הרוב א"ר יוסי במקום אחד הילכו במדת הדין אחר הרוב (ומה שבינתיים מיותר ואינו אלא פירוש שהכניסו הסופרים בפנים ע' מ"ש בפיאה פ"ז ה"ב, עמ' 28).
וא"ר ינאי כיני מתניתא משלם חצי נזק כו'. — צ"ל: א"ר ינאי כיני מתניתא (פי' קאי על משנה ב') כו' מתו הוולדות מאן דמר זה נותן מחצה וזה נותן מחצה אהן יהיב נזקיה ואהן יהיב נזקיה (פי' ונותן בעל הפרה רביע נזק וחצי רביע נזק והשאר מפסיד בעל השור כיון שמת הוולד וא"א לגבות ממנו) מ"ד משלם כו' אהן יהיב נזקיה (פי' בעל הפרה צריך לשלם כל חצי נזקו והוא יש לו לגבות רביע נזק מן הוולד אלא כיון שמת מפסיד בעל הפרה) ואהן אמר (פי' בעל הולד).
רגלה מכורה לך מכר חצייה כו'. — צ"ל: מכר חצי חצייה (פי' בהמה יש לה ב' ידים וב' רגלים ורגל אחת היא רביע) רגלה שנייה מכורה לך מכר חצייה אמר ריש לקיש כו'.
נגח נגף נשך רבץ בעט משלם נזק שלם דברי ר' מאיר. — אע"פ שגם בתוספתא פ"ה הנוסח כמו בירושלמי כאן מ"מ נראה להגיה ר' טרפון (במקום ר' מאיר) וכדתנן בפ"ב מ"ז.
המגדיש בתוך שדה חבירו שלא ברשות גדישים בשדה כו'. — צ"ל: המגדיש בתוך שדה חבירו (פי' דהתם תנן שאם אכלתן בהמתו של בה"ב פטור ואם הגדיש ברשות בעל השדה חייב וקשה למה חייב דהא הכל מודים בשדה שאומר לו הכניסהו ושמרהו) א"ר יצחק (כ"ה לקמן פ"ו ה"ג) גדישים בשדה ככלים בבית אריבר"ב תיפתר בההיא דאית ליה מסגר (פי' שהגדיש מוקף בגדר שיכול לסוגרו דה"ל כבית שהכל מודים שהוא אומר לו הכנס ואני משמרו אבל בגדיש שאין לו מסגר הרי הוא כשדה וע' או"ז ב"ק סימן רע"ג שנזדמנה לו גירסא משובשת "תיפתר דאית ליה סוריגר" וכתב שהוא כמו "נטר בי דרי" דבבלי נ"ט ב' וע"ש).
בניה משביחין אותה (פי' ומכר גם הוולדות עמה) רשב"ג אומר קוטיזמי היא זו (פי' שלא אמר אלא לשבח בעלמא שהיא בת בנים אבל לא מכר אלא השפחה בלבד, וע' פ"מ שפירושיו רחוקים).
עוברין אין יוצאין בשן ועין כו'. — צ"ל: ניחא בעין בשן (פי' איך אפשר לזה והרי אין לולד במעי אמו שֵׁן, וע' פ"מ דשני פירושיו אינן מחוורין) אריבר"ב כיני עוברין אין יוצאין כו' (ומלת "מתניתא" נשתרבבה משאר מקומות).
וכי יש לו רשות להבקיר נזקיו ברה"ר כו'. — צ"ל: וכי יש לו רשות לפתוח בורו לרה"ר (פי' מקשה אדתנן במ"ח החופר בור ברה"י ופתחו לרה"ר) אריבר"ב תיפתר כריבר"י דאמר ג' טפחים שהן סמוכים לרה"ר כרה"ר (וע' מ"ש לעיל פ"ג ה"ג, עמ' 468).
מהו שיעשה את העומק כגובה כו'. — צ"ל: מהו שיעשה את הגובה כעומק (פי' שעשה תל ברה"ר ונפל עליו שור) והיכי דמי אין בהוא דאתי מן עיל (פי' שהשור עלה על התל ונפל ממנו) חמי ליה (פי' והוה ליה שלא לעלות עליו) אלא בההוא דאתי מן לרע (פי' שהלך אצל התל למטה ולא ראה אותו ונחבט בו).
לתוכו בין בלפניו בין שלאחריו פטור כו'. — צ"ל: בין בלפניו בין בלאחריו חייב חוצה לו לפניו חייב לאחריו פטור (ע' בבלי נ"ג א').
בשהתריפו מחמת אוירו. — הרמב"ן במלחמות פ"ג העתיק בשהטריפו (בטי"ת) מחמת אוירו.
אווז ים עם אווז יישוב כלאים זה בזה כו'. — צ"ל: אווז בר עם אווז יישוב כלאים זה בזה (וכעין זה בכלאים פ"ח ה"ו) כו' אלא שור עם שור בר (פי' ותנן בכלאים שם דר' יוסי אמר דשור בר מין חיה) חמור עם חמור בר (פי' והוא ערוד ובכלאים שם תנן דערוד מין חיה) כלאים זה בזה.