Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bava Metzia Chapter 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מודי ר' יוחנן שאין שטר זוקק לחבירו מודי ר' יוחנן שאם היה כו'. — יש להפך הגירסא וכצ"ל: מודי ר' יוחנן שאם היה השטר קיים דמנכין ליה (פי' שאם היה לו שטר הכולל קרן ורבית אינו משלם אלא קרן) מודי ר' יוחנן שאין שטר זוקק לחבירו (פי' שאם היו לו ב' שטרות הכוללין קרן רבית וכבר נפרע אחד מהן קרן ורבית ובא להיפרע מן השני ה"ז מנכה לו את הרבית משטר אחרון אבל אינו יכול לנכות ממנו את הרבית משטר ראשן שכבר פרע וע' בבלי ס"ז א').
[השלמות: אם מזו אין אנו מניחין כו'. — כעין זה בב"ב פ"ג סה"ג [י"ד ע"א].]
אשרוניה גו ביתיה א"ל הב לי אגר ביתי כו'. — ע' ר"נ נדרים ל"ג ב' שהעתיק: אשרונה גו ביתיה א"ל הב לי דינריי א"ל הב לי אגר ביתי אתא עובדא קומי ר' אבא בר זבינא ומוריקו ליה מה דהוה חמי למשרייה (ובשינוי מעט בחדושי רשב"א שם וברא"ש בפרקין סימן ט"ז).
תן לי סלע אחד א"ל אין לי אלא כור. — צ"ל: תן לי מנה אחד ואני אפרנסנה א"ל אין לי אלא כור אחד חטין במנה א"ל טול לך כו' (וע' בבלי ס"ב ב').
לית את צריך והב אגר כלים או אגר הכתפין אקולי כו'. — צ"ל: לית את צריך דהב (פי' ללוות ממני) אגר כלים (פי' שכר כלים שלי) או אגר כתפין אזבין וסב דינרין מותר ר' לא אמר בנותן לו שכר רגלו (פי' שהמלוה משלם ללוה שכר טרחו דאל"כ ה"ל רבית).
ר"ז אמר נעשה כמשכיר לו דירה ביוקר. — פי' לכך מרבין על השכר במשנה ג', ודלא כפ"מ שמשך זה למעלה.
שכשתמכרנה לא תמכרנה אלא לי שכל זמן כו'. — צ"ל: אלא לי מותר שכל זמן שאני רוצה נותן דמיה ונוטלה אסור היה חייב כו' (וע' בבלי ס"ה ב').
מ"ד ה"ז כמין רבית ואינה רבית ר"מ כו'. — צ"ל: מ"ד ה"ז כמין רבית ואינה רבית ר' יהודה מ"ד ה"ז רבית אלא שהתורה התירה ר"מ (וכ"ה בערכין ל"א א') א"ר אידי כו' קומי ר' אמי ואמר ה"ז כמין רבית ואינה רבית כו' אפי' כן לא אשגח ר' אמי אמר בייתא עם דיירא דאיר (פי' ואם היה חייב לו מעות וכתב לו ביתו במכר מותר ללוקח לדור בו דניחא ליה למוכר כדי שלא יחרב ביתו וכעין זה בבלי ב"ק כ"א א' "ביתא מיתבא יתיב" ועי"ש ל' ב' "ר' אמי אמר וכי מה עשה לו ומה חסרו ומה הזיקו").
המבטל ספינת חבירו וחנות חבירו מהו. — באו"ז ב"מ סימן של"ט נוסף כאן "א"ל פטור" וכ"ה בהג"מ פ"ז משלוחין.
המוליך פירות ממקום הזול כו'. — יש להחליף הגירסא וכצ"ל: המוליך חבילה ממקום למקום א"ל תנה לי ואני נותן לך כדרך שאתה נותנן למקום פלוני אם באחריות הנותן מותר אם באחריות הלוקח אסור המוליך פירות ממקום הזול למקום היוקר מצאו חבירו ואמר לו תנם לי ואני אעלה פירות שיש לי באותו מקום אם יש לו פירות באותו מקום מותר ואם לאו אסור אבל חמרין המקבלין כו' כשער הזול ואין חוששין ר' יודה כו'.
והא מתיבין חונה שליח שנאנס כו'. — צ"ל: מתיבין לרב חונה שליח שנאנס פטור על האונסין וחמר שנאנס חייב על האונסין לא פעמים כו' (פי' בתמיה).
מ"ד מפני שהשדה מצויה להתברך מפרין על חנות וספינה כו'. — צ"ל: מ"ד מפני שהשדה מצויה להתברך אין מפרין על חנות וספינה מ"ד נעשה כמשכיר לו שדה ביוקר מפרין על חנות וספינה אריב"א בפירוש פליגין רי"א אין מפרין על חנות וספינה רל"א מפרין מתניתא מסייעא לר' יוחנן ופליגא על ר"ל אין מפרין כו'.
תמן את מר נושא שכר חייב על האונסין אסור כו'. — צ"ל: הכא את מר נושא שכר חייב על האונסין אסור (פי' דהכא במקבל צאן ברזל הרי הוא מקבל עליו אחריות אונסין והוא שוכר ממנו בסלע מכל או"א ואסור ודין שוכר כנושא שכר) ותמן את מר נושא שכר חייב על האונסין מותר (פי' לעיל ה"ה דחמרין מותרין להעמיד לבה"ב במקום היוקר כשער הזול מפני שהן כשלוחים אע"פ שהאחריות על החמרים).
גוי שלוה מישראל וביקש להחזירם לו א"ל ישראל אחר חנם לי ואני מעלה לו רבית מותר. — צ"ל: ואני מעלה לך רבית כדרך שאתה נותן לו מותר כו' והוא שהעמידו כו' (פי' אבל לא העמידו אלא שהגוי שאל מהמלוה והרשהו להלוות לישראל אחר על אחריותו מותר).
ישראל שלוה מגוי וגוי מישראל ונתגייר בין שזקפן עד שלא נתגייר בין משגתגייר גובה הקרן ולא הרבית אבל כו'. — צ"ל: גובה הקרן ולא הרבית דברי ר"מ ר' יוסי אומר ישראל שלוה מגוי ונתגייר בין שזקפן עד שלא נתגייר בין משנתגייר גובה הקרן ולא הרבית (ונשמט מן "הרבית" עד "הרבית") אבל גוי שלוה מישראל כו' (וע' תוספתא פ"ה) שאת מבריחו מן הריבית (פי' שמה שיתגייר תציל אותו מלשלם ריבית).
ותימה אנא איך רבנן פליגי בין פוסק לפירות כו'. — צ"ל: איך רבנן פליגי אם פוסק על המעות מותר (פי' מפני שהוא יכול לקנות מן הסירקי כמה שירצה) אם פוסק על המלוה אסור א"ר ירמיה במלוה איתפלגון אבל בפיסוק (פי' על המעות) כל עמא מודו שמותר א"ר יוסי בפיסוק איתפלגון אבל במלוה (פי' שפוסק על המלוה) כל עמא מודי שאסור ותני כן היה חייב לו מעות ובא ליטול ממנו בגורן וא"ל עשם עלי כשער שבשוק ואני אעלה לך כל י"ב חדש אסור דלא כאיסרו הבא לידו (כל זה איתא למטה ואינו שייך שם כל עיקר ומקומו כאן) דבי ר' ינאי אמרי פוסקין על השחת כו'.
ונסב מיניה בשעה זלילה דכל שתא כו'. — צ"ל: בשעה זלילה בכל שתא (פי' שנתן מעות לקפילא בשעת הזול ובאותו שער קיבל ממנו כל השנה) ולא מודי לרב (פי' שהרי בקפילא מחוסרין כמה מעשים).
נפק קבעה במתניתא ותני כן כו'. — צ"ל: נפק וקבעה במתניתא. אמר רב (ומה שבינתיים שייך למעלה כ"ש שם) מודי ר' חייה חביבי דאין יהבין ליה אגרי מן כבר וקנה מן כבר (פי' שאם מוכר להן הפשתים מעכשיו ומעכשיו הוא קובע המקח קצוב אע"פ שהוא ביוקר) שרי (פי' אף שהחמרים מקבלין את הפשתן לאחר זמן ומשלמין מעות לאחר זמן) אגרא מן כבר וקנה בתר כן (פי' שקבע מקח קצוב מעתה ביוקר ולאחר זמן כשיתן מעות אז יקנה הפשתן) שרי קנה מכבר ואגרא בתר כן (פי' שמקנה להן הפשתן מעכשיו ע"פ השער שיהיה בשעת מתן מעות) אסור (פי' שמא יעלה השער ונמצא משלם יותר מפני שהמתין על המעות).
בר נש דיהיב לחבריה מהו דינרין כו'. — צ"ל: בר נש דיהיב לחבריה מאה דינרין כגון אילין דיהבין עיבידתא לאילין דמפרשין (פי' יורדי הים) מתרתין קסוסטבן (פי' לוגין) ואזלין משלשה קסוסטבן אין כו' (וע' בבלי ע"ג א'). ואולי צ"ל: לאילין דמפרשין ואזלין מתרתין קסוסטבן ונסבן מתלתא קסוסטבן.