Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Berakhot Chapter 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
[השלמות: השיבנו תחת כי מאס מאסתנו. יש מפרשים שצריך לכפול השיבנו כמו שנמסר במסורה, ור"מ ד"ל מפרש שאינו אלא נתינת טעם להשיבנו וע' אבי העזרי סימן צ"א.]
[השלמות: אלא מתוך דין של הלכה. ברא"ש סימן ב' העתיק: מתוך דברי הלכה.]
המתפלל בתוך ביתו כאילו מקיפו חומה של ברזל (פי' שאין תפילתו עולה למעלה וכעין זה בגיטין פ"ה ה"ט [מ"ז ע"ב] אפי' חומה של ברזל אינה מפסקת ובבבלי פסחים פ"ה ב' אפי' מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים) כו' במקום שהוא מיוחד לתפלה (פי' ואם יש לו בביתו מקום מיוחד לתפלה יתפלל שם ולא בבית הכנסת) כו' כאן ביחיד (פי' שאם מתפלל ביחיד יותר טוב להתפלל בבית הכנסת) כאן בצבור (פי' שאם מתפלל בצבור טוב יותר להתפלל במקום שהוא מיוחד לתפלה אפי' בביתו וכ"ה דעת הרמב"ם בפ"ח ה"ג מתפלה אלא שיש להגיה שם "תפלה בצבור" במקום "תפלת הצבור" וזה כפירוש ר' יונה שהביא בכ"מ שם והירושלמי הזה שלפנינו הוא המקור לדברי הרמב"ם שם) (וע' באבי העזרי סי"ב בשם ירושלמי פרק א"ע א"ר יוחנן כל המתפלל בתוך בה"כ כאלו מתפלל בתוך בית המקדש" ועוד בס"צ שם מובא "כל המתפלל בתוך ביתו כאלו התפלל בבית המקדש" ואין אנו יודעים איזה יכשר).
[השלמות: רבי אבהו בשם רבי אבהו. בילקוט ישעיה רמז תפ"א וכן במהרש"ס ובכ"י רומי: ר' ירמיה בשם ר' אבהו (ונפלו דברי דד"ו ח"ג פ"ו הערה י"ג שהיה ר' אבהו קדמון).]
[השלמות: להקל את רגליו. —פי' ללכת מהר.]
[השלמות: כגון אל אלקים ה'. — בבית יוסף יו"ד ר"ס רע"ו מוכח דלא גרס ד' מלות אלו ופסוק הוא ביהושע כ"ב. ובתורה יש "ה' אלקינו ה'" או "ה' ה' אל רחום".]
[השלמות: ריש לקיש מנהגו באוריתא כו'. —ע' ב' עירובין נ"ד ב'.]
אבל עקרב מפסיק למה דמחייא וחזרה ומחייא. — פליאה דעת ממני למה הוצרכו פה לשתי הכפלות וכי אין בנשיכה אחת של עקרב להמית את האדם לכך נ"ל דיש להגיה כאן "למה דלא מחייה וחזרה ומחייה" וביאור ענין זה דנשיכת הנחש שבא"י ודאי שממיתה אך דרך הנחש כשנוגע בעקב האדם לנושכו מיד, ואם אירע שכבר נכרך על עקבו ולא נשכו מיד שוב אין דרכו לנושכו עוד; אבל העקרב אם נכרך על עקיבו של אדם אף שלא עקצו מיד סופו לעוקצו אח"כ ולפיכך מפסיק את תפילתו כדי לנוטלו מעל עקיבו, ובפירוש זה יונח לנו מה שהתפלא בספר תבואות הארץ ח"ב עמ' שע"ו על דבריהם כאן ממה דאיתא בשבת רפט"ז ה' נהרגין בשבת כו' ועקרב שבהדייב ונחש שבא"י ע"כ ולדברינו ניחא דודאי שניהן נושכין וממיתין אבל אין דרך העקרב שבא"י לרדוף אחרי אדם אבל אם יכרך על עקיבו סופו לעוקצו אבל הנחש שבא"י מנהגו לרדוף אחרי איש ולנושכו אלא שאם הוא כרוך על עקיבו של אדם ולא נשכו מיד אין מנהגו עוד לנושכו וכמו שנתבאר, וזהו שאמרו למטה "לא אמרו אלא כרוך אבל אם היה מרתיע ובא כנגדו ה"ז מסתיר מלפניו".
ר' חייא בר אבא שמע לה מן הדא. — בערוך ערך שקל א' העתיק ר' חייא כרוזא שמע כו' ואולי שט"ס הוא וראיתי בסה"ד אות ח' שכתב: "ר' חייא בר מזא ירושלמי ברכות פ' אין עומדין" אולי שכן היה לפניו הנוסח בערוך שם.
[השלמות: כגון ריה"ג והוא מפגיע כו'. —ע' כתובות פי"א ה"ג [ל"ד סוע"ב] שר' יוסי הגלילי היה מעלה מזונות לגרושתו, ובב"ר פל"ג ביומי דר' תנחומא היו צריכין ישראל לתענית כו' ראו אדם אחד נותן מעות לגרושתו כו' א"ל מפני מה נתת לה מעות א"ל רבי ראיתי אותה בצרה והתמלאתי עליה רחמים כו' מיד ירדו גשמים ונתרוה העולם.]
א"ר יצחק בר אלעזר מבדיל כו'. — יש להפך הגירסא וכצ"ל אריב"א מבדיל ואח"כ אומר מטבע ברכה ר' אלעזר בן אנטיגנוס בשם ר"א ב"ר ינאי זאת אומרת שאסור לעשות מלאכה עד שיבדיל כמה דאת אמר אסור לעשות מלאכה עד שיבדיל ודכותה אסור לו לאדם לתבוע צרכיו עד שיבדיל (כל זה איתא לפנינו למטה) ר' אלעזר בשם ר' הושעיה ובלבד שלא יפחות מג' אבדלות כו' וחותמין בברוך הן ר' זעירא ר' אלעזר בר אנטיגנוס בשם ר' אלעזר ב"ר ינאי בשם ר' יודה ברבי אם לא הבדיל כו' (ומה שבינתיים מיותר כאן ושייך למעלה וכ"ה בביאור הגר"א או"ח סימן רצ"ד).
היה קורא בתורה ונשתתק (פי' עד שלא קרא ג' פסוקים כדתנן במגילה פ"ד מ"ה) כו' אם אומר את במקום שפסק הראשונים נתברכו לפניהם (פי' לפי דין המשנה במגילה שם מ"ב דהראשון מברך לפניה והאחרון לאחריה ואם טעה הראשון טרם שקרא ג' פסוקים אם יתחיל השני ממקום שפסק הראשון ולא יברך לפניה נמצא דמקצת שקרא הראשון נתברך לפניו והשאר נתברך לאחריו ואין המקצת שקרא הראשון מצטרף עם השאר מאחר שלא קרא הראשון ג' פסוקים כמשפט לפיכך יש לשני להתחיל ממקום שהתחיל הראשון ויחזור ויברך לפניה, ואם טעה השני או השלישי טרם שגמר לקרות ג' פסוקים זה שבא אחריו צריך ג"כ להתחיל ממקום שהתחיל זה שלפניו אלא שאין צריך לברך לפניה כדין האמצעיים, וכן פירש בדרישה או"ח סימן ק"מ).
ר' חונא הוה יתיב בחד כנישתא כו'. — העיקר כנוסח ראבי"ה סימן צ"ה: ר' אלעזר הוה יתיב כו' (כדמשמע מזה דאיתא למטה אתא לגבי ר' אלעזר).
בגין דלא הוינא מיתער לא עלית. — בראבי"ה שם העתיק דלא הוינא "מעתר" ונ"ל להגיה "מעתד" בדלי"ת וביאורו מזומן כמו בכלאים פ"ט ה"ד [ל"ב רע"ד] "אין אתא משיחא אנא מעתד".
[השלמות: בעונה על ברכה וברכה. — באו"ז הל' סעודה סימן ק"צ העתיק בשם ירושלמי: בעונה על ברכה וברכה אמר רב כגון אילין תלתא אדם עונה אמן אחר ברכותיו בהבוחר בעמו ישראל באהבה ובאוהב עמו ישראל ובבונה ירושלים בין בצלותא ובין בברה"מ (וכן ברוקח סי' של"ז, וע' במנהיג דיני תפלה סימן ל"ד נוסח אחר בשם מקצת סידורין).]