Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Bikkurim Chapter 1
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
חייליה דר' יונה מן הדא היה חופר בור כו' ועצים לא לשעה הן. — פי' שהנוטע אילן בתוך שלו סמוך לשדה חבירו מביא וקורא ואע"פ ששרשי אילן זה מתפשטין לתוך שדה חבירו אין זה מעכב וכדאיתא בב"ב פ"ב הי"ב אין שרשין לעניין ביכורים כלום (וע' ערלה פ"א ה"א) ואף שמכל מקום שרשיו הן בשדה חבירו אין זה אלא לשעה דכשחבירו יחפור בור ה"ז קוצץ את השרשין ויורד.
רשב"ל בעי מהו שיביא ממנה לולב כו'. — ע' בבלי ע"ז מ"ז א'.
[השלמות: ר' יוסי בשם ר' יוחנן לא זה תורם כו'. — ע' ב' ב"ק ס"ח ב'.]
אין מביאין לא מן הציפורנין ולא מן הבישנין כו'. — מזה משמע שהן פירות רעים וכדעת הרמב"ם בפה"מ פיאה רפ"ז וגם בר"ש שם כתב דיש מפרשים שהן גרועין.
ותניי תמן תאנים סוכות מנוקבות. — צ"ל: תאנים סורות מרוקבות (כמו שהעתיק הרמב"ם בפ"ב ה"ג מביכורים).
[השלמות: אתפלגון ר"י ורשב"ל. — ע' מנחות פ"ד ב'.]
בבני קיני חותן משה היא מתניתא ובני קיני כו'. — צ"ל: בבני קיני חותן משה היא מתניתא (פי' אבל שאר גרים אין מביאין כל עיקר) והתני בני קיני חותן משה מביאין וקורין (תוספתא פ"א).
ר' יונה לא אמר כן אלא רבי שמע לאילין דבי בר עשתור כו'. — צ"ל: ר' יונה לא אמר כן אלא הורי שמעון חסידא לאילין דבי בר עשתור כו' א"ר יוסי קיימה בנימן בר עשתור קומי ר' חייה בר בא בגוי שבא בעבירה כו' כלום הוא מתכוין לא לאברהם יצחק ויעקב כלום נשבע הקב"ה לא לזכרים כו' היית אב לארם מיכן ואילך כו' (כן העתיק ברקח סימן של"א).
[השלמות: א"ל ר' לעזר מילין דצריכין לרבנין כו'. — ע' ב' ב"ב פ"א ב'.]
א"ל ר' ביבי לא כן אלפון רבי הלכה כר' יוסי. — למטה מוכח דר' ביבי זה כהן היה; אבל ר' ביבי דירושלמי אינו ר' ביבי בר אביי דבבלי (כדעת רא"פ כאן) שהיה מבית עלי (בבלי רה"ש י"ח א') שר' ביבי דירושלמי הוא מוקדם בזמן לר' ביבי בר אביי ומכונה גם בבבלי ר' ביבי סתם (ע' בבלי שבת ע"ד א' ופ' ב') וזה היה בימי ר' יוחנן ור' אמי ור' אסי ורב נחמן; אבל ר' ביבי בר אביי לא היה בא"י ולא בזמן ר' יוחנן, והא דאיתא בבבלי נדה כ"ה ב' שהיה לפני ר' יוחנן הוא ט"ס וצ"ל שם ר' ביבי סתם וכ"ה בתשובת ר' צמח בר פלטויי מובא בשמ"ק ב"מ ס"ז א' וכ"ה בתורת הבית לרשב"א בית שביעי שער ששי [וכ"ה בכ"י מ'].
ר' יודה מטי בה בשם רב אבהו בשם ר' יוחנן. — צ"ל: ר' יודה מטי בה בשם רב, ר' אבהו בשם ר' יוחנן (וכ"ה ביבמות פ"ח ה"ב וקידושין פ"ד ה"ו).
כל דבר שכיוצא בו קרב לגבי המזבח אסור אין בכלל אלא פרכירי ענבים כו'. — צ"ל: כל שכיוצא בו קרב לגבי המזבח אסור ותני עלה (ע' תוספתא תמורה פ"ד) פרכירי ענבים ועטרות של שיבלין (פי' וענבים ושיבלין עצמן אינן קריבין ע"ג המזבח ואי כשנשתנו ועשה מהן יין וסולת הרי הן מותרין ע"ג המזבח לבית הלל כדאיתא בבבלי תמורה ל' ב' אלא שהביא אותן ביכורים).
[השלמות: הוי אומר על השמחה. — פי' מעצרת ועד החג (כרם חמד מר' אברהם משה העלפאנד).]
אילן שגרונייה דבישן מינהן כו' בקעת גינוסר מינהן. — וכן אמרו בב"ר פצ"ח סימן כ"ב ההיא תחום בית שאן ושמה כנרת ובבבלי עירובין י"ט א' גן עדן אמר ריש לקיש אם בארץ היא בית שאן פתחה.
בחכורי בתי אבות היא מתניתא ר' הילא ר' יסא בשם ר' יוחנן בבעלי אריסות וחכירות היא מתניתא (פי' בבעל השדה שמסר שדהו לאריס וחוכר ובזה סבר ר' יהודה שבעל השדה קורא) הוון בעיי מימר מ"ד בבעלי אריסות וחכירות היא מתניתא הא אריס וחכור לא (פי' שאריס וחוכר עצמן אינן מביאן) באריס לשעה כו' וחכור לעולם מביא (פי' האריס והחוכר מביא שהוא עצמו כבעל השדה דמי מאחר שאין בעל השדה יכול להעבירו ולפ"ז אין מחלוקת לענין הדין בין ר' הילא ור' זעירא) אתא ר' בא כו' ובחכור לעולם אינו מביא (פי' וחולק על ר' זעירא).