א"ר זעירא לא סוף דבר הקלים שבדמאי אלא אפי' דמאי עצמו. — גירסת הגר"א: לא הקלים שבדמאי אלא דמאי עצמו (וביאור זה לדעתי דר' זעירא מתרץ דמתניתין דמכשירין לא מיירי בקלין שבדמאי אלא בפירות שסתמן חייבין בדמאי ולכך מחצה על מחצה דמאי אבל הקלים שבדמאי ובמחצה על מחצה מחלוקת ר' יוחנן ורשב"ל דלר' יוחנן אפי' ודאי פטור ולרשב"ל חייב).

[השלמות: ואני משמרה לבעל מלאכתי. פי' לבה"ב שלי שנתן לי מלאכה להרויח וכעין זה באבות סופ"ב ונאמן הוא בעל מלאכתך (וזה דלא כפירוש רא"פ).]

[השלמות: שמא אינו אסור לאונן. — אינו מובן דספק טבל אסור לכל אדם, ונראה שענין זה שאם הפריש מספק טבל זה מעשר שני הוא אסור לאונן.]

[השלמות: ר' אבא בר זבינא. — ע' ב' שבת י"ב ב' תוד"ה ר"ני שהעתיקו בשם ביו ר' אבא בר זימנא בשם ר' אלעזר זעירא.]

[השלמות: אפשר דלא חמי סבר אפוי כו'. הגר"א מוחק מלת "דלא", ולדעתנו יש להגיה "איפשר דהוא חמי" כו'.]

מחייבין היו ב"ה בשמן ורד ווירינון. — בערוך ערך ידעון גורס כאן ירינון ופירש במוסף שם שהוא בלשון יון שמן ערב נעשה מהנטע שנקרא אירוס בלשון משנה.

ר' יעקב בר אחא בר אידי בשם ריב"ל. — צ"ל: ר' יעקב בר אחא ר' יעקב בר אידי בשם ריב"ל.

נחת עולא לתמן ואמרה בשם ר' יוחנן וחברון כו'. — כעין זה בקידושין פ"ג ה"ח (ס"ד ב').

היו לפניו שתי כלכלות של טבל ותני עלה נוטל מן השניה שני תאינים ושני עישורין ועישורו של עישור. — פי' שהיה לפניו ב' כלכלות ואמר מעשרות של זו בזו הראשונה מעושרת, וצריך להפריש מכלכלה שניה מעשר ראשון על כלכלה ראשונה י"א תאנים ובאופן שהיה בכל כלכלה וכלכלה מאה תאנים (ושיעור י"א תאנים למע"ר אינו מדוקדק וצריכין להוסיף עוד משהו, כמו שאמר שמואל לקמן פ"ז ה"ו) ועוד צריך להפריש על מאה תאנים הללו למעשר שני מכלכלה שניה ג"כ י"א תאנים, ומפני שי"א תאנים האחרונות שמפריש למעשר שני הן טבולות למעשר ראשון ה"ז צריך להפריש עליהן עוד תאנה אחת למעשר ראשון (ואף שתאנה אחת אינה מתקנת אלא ט' וצריך להפריש עוד שתי תשיעיות תאינה לתקן עוד שתים לא דק בפחות מתאינה וכ"ש למעלה), ובסך הכולל הן כ"ג תאנים שהן ממאה תאנים ב' עישורין (דהיינו כ' תאנים) ועישורו של עישור (שהוא אחת) ועוד ב' תאנים.