Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Demai Chapter 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
[השלמות: ותני כן העושה כו'. צ"ל: ותני העושה כו'.]
שמא אותה חולין עושה אותה תרומת מעשר למקום אחר כו'. — צ"ל: עושה אותה תרומת מעשר ("למקום אחר" מיותר ומחקו הגר"א) וכתיב כו' קבוע בתחלת כל עוקץ ועוקץ (פי' שלוקח עשר גדולות וקובע בהן את המעשר מתחלת העוקץ עד כמה שהוא צריך לפי חשבון והשאר הרי הוא חולין ונוטל אחת מהן לתרומת מעשר והרי יש בה משהו חולין כשהיתה מעשר וכ"ה עתה כשהיא תרומת מעשר).
ומהלך עד שהוא מגיע בכל עשר מסב אית בהון כו'. — צ"ל: בכל עשר ונסיב חדא ובכל חדא אית בה מעשר וכ"ש חולין.
[השלמות: תלמידוי של רבי חייא בשם כו'. — צ"ל: תלמידוי של ר"ח בר לוליינא בשם כו' (וכ"א בסוף שבועות, ומ"מ אינו מוכרח).]
ור' יודה אוסר בחלה ולא אצלו היא נטבלת כו'. — צ"ל: ולא אצלו היא נגבלת (פי' אצל הנחתום ואם הפריש הפריש לכולם ואם לא הפריש לא הפריש כל עיקר) אלא בשואל שאור לעשות עיסתו (וחוששין שמא שאל שאור מאחד שהפריש ממנה חלה ועירבה בעיסה אחת משלו ואותה עיסה פטורה מן החלה) אפי' כן לא אצלו היא נטבלת (פי' שאפי' אם עירב שאור הפטור בעיסה חייבת, כולה חייבת בחלה) אלא בשואל ככר למלאות תנור (פי' ויש לחוש דככר ששאל כבר הפרישו ממנו חלה) ואם בשואל ככר למלאות תנורו יעשר מכל ככר וככר (פי' ור' יהודה אוסר משל אמש לשל היום דוקא) אלא לא כר' יוחנן דרי"א כאן (פי' דלדידיה משנתנו מיירי בעושה בטומאה דאז ודאי יש לחוש שמא שאל ככר מחבירו וצריך לעשר מכל ככר וככר) כו' אלא כר' אלעזר כו' בעושה בטהרה (וזה אין דרכו לשאול מחבירו דחושש שמא אין חבירו עושה בטהרה) א"ר מתנייא בפלטר היא מתניתא (פי' הא דר"ש אוסר בתרומת מעשר ומתיר בחלה קאי על המשנה דלמטה בלוקח מן הפלטר וביאור זה נמצא בשנות אליהו ע"ש) א"ר יודן אבוי דר' מתנייה בעושה בטומאה אנן קיימין כו' אף ר' יודה מודה בה (פי' הא דקשיא לך למה ר' יודה אוסר בחלה אין ה"נ דאינו אוסר) ותני כן כו' (כן הגיה הגר"א ובתוספת באור מאתנו).
שהכל היו נותנים ממאה סאה היו כו'. —צ"ל: שהכל היו נותנין ממאה מאה היו כו'.
[השלמות: אורחא מפנהון כו'. פי' ואפי' מכיר את החביות אסור (רא"פ, אלא שהוא פירש דגדולים דרך לפנות ולא קטנים ולי נראה להפך).]
אלא מפני משקה הפה כמה דתימר תמן כו'. — צ"ל: מפני משקה הפה מ"ט דרך אגודה ליתור והוא קושרה בפיו כמה דתימר תמן דרך אגודה ליתור וכא דרך אגודות להתערב (פי' שאגודות הניתרות מתערבות אחת בחברתה) אפי' תימר כר"מ אין דרך אגודה ליתור (פי' מעצמה) אלא שהוא מתיר (פי' בידיו) ונותן מה שבפנים לחוץ ומה שבחוץ לפנים (פי' שמברר את העבים והטובים ונותנן בחוץ כדי ליפות את האגודה).
מודה הוא הכא דיש לו קניין נכסים כו'. —צ"ל: מודה הוא דיש לו קניין נכסים מהו קניין נכסים א"ר בא אכילת פירות דתנינן הלוקח מביא ביכורין כו' ביכורים דבר תורה (פי' ומוכח דיש לגוי קניין נכסים).
מה טעם כי תקחו מאת בני ישראל כו'. — צ"ל: מה טעם א"ר לעזר כי תקחו מאת בני ישראל מאת בני ישראל את מוציא ואין את מוציא מן הגוי (ומה שבינתיים מיותר ונשתרבב ממע"ש פ"ה ה"ה [נ"ו ב']).
בקשו להימנות על הר המלך לפוטרו כו'. — פי' הר המלך הוא ביהודה (שביעית פ"ט ה"ב וספרי פ' דברים פיסקא ו') ורוב שדותיה של גוים (ע"ל פ"ו ה"א).
דלא כן מה נן אמרין ר"מ ור"ש אין הלכה כר"ש אלא בגין כו'. — חסר בינתיים וכצ"ל: אין הלכה כר"ש ר"מ ור' יהודה אין הלכה כר' יהודה כ"ש ר"מ ור' יהודה ור"ש אין הלכה כר' יהודה ור"ש אלא בגין כו' (ע' תרומות פ"ג ה"א [מ"ב א']).
אלא אבוך כו'. —פי' שאתה אסור ליקח ממנו המעשר מפני שעשרת לו ונראה ככהן מסייע בבית הגרנות אבל אביך שהוא מכירו ובלא זה היה נותן לו מותר (ניר), ומוכח שאינו נוטל דמים מן השבט דאל"כ ודאי יכול ליתן מתנה אפי' לכהן המסייע.
קם עמיה ריב"ל א"ל לית אילין דאבוך. — פי' שהלוקח פירות תלושין מן הגוי אינו צריך ליתן לשבט אלא תרומה ותרומת מעשר אבל לא מעשר עצמו.
שהוא לוקח מפסקיה של כותין. — פי' רצועת ארץ שכותים יושבים עליה בא"י וכן בחגיגה פ"ג ה"ד [ע"ט רע"ג] "פסיקייה של כותים".