Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Gittin Chapter 3
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מן מה דצריכין לה בגיטין שאינן פסולין לפום כן כו'. — צ"ל: מן מה דלא צריכא ליה בגיטין שאינן פוסלין לפום כן כו' וכתב שלא לשמה נגעו בה (ומלת "לא" שבינתיים מיותרת) גירושין כו' שיתפסו בה קידושין אלא פשיטא ליה בגירושין שלא נגעו בה גירושין מה צריכא ליה בקידושין הואיל ולא למדו כתב קידושין כו' בעא קומי ר' יוסי כמה דתימא גט אחד כו'.
ר' יוסי בשם דר' ביבון דר' שמעון היא כו'. — צ"ל: ר' יוסי בשם ר' בון בר חייא דר"ש היא דתני אמר לאומן עשה לי שני זוגין כו' (כן העתיק רמב"ן במלחמות רפ"ט).
ר' חיננא בשם ר' ביבון בר חייה א"ר יוחנן כו'. — צ"ל: ר' חיננא בשם ר' בון בר חייה (פי' דר' חיננא חולק על ר' יוסי דלעיל) דרבי היא דא"ר יוחנן כו' (וכעין זה במלחמות שם ע"ש).
א"ר יודן מה פליגין בשביטל תנאו כו'. — צ"ל: מה פליגין בשלא ביטל תנאו (פי' שלא ביטל הבעל את התנאי ואדרבה האשה קיימה אותו) אבל אם ביטל תנאו (פי' שהאשה לא קיימה אותו אלא שהבעל ביטלו) אף רבנן מודו (פי' לרבי שכל התנאים פוסלין בגט) הדא אמרה כל התנאים ששנינו בגיטין דלא כרבי (וע' במלחמות שם שגם הוא כתב בשם יש אומרים שהגירסא בהיפך).
הדא אמרה אין תופשין כרבי כו'. — צ"ל: אין טופסין כרבי א"ל מה את בעי מן רבי רבי כר' יהודה כו'.
א"ל כן אמר ליה ר' זעירא רבי. — צ"ל: כן אמר לי ר' זעירא רבי.
ר' שמואל ב"ר יצחק שאל לרחב"ב כשר ואת אמר אכן כו'. — צ"ל: רשבר"י שאל לרחב"ב פסול ואת אמר הכין (פי' הקשה על חזקיה שנתן טעם למה ששנינו הכותב טופסי גיטין צריך להניח מקום האיש והאשה והזמן מפני תקנת בנות ישראל שאם יכעוס הבעל על אשתו וירצה לגרשה לא ימצא גט שלם מוכן לפניו ועד שיכתבו שמו ושם אשתו והזמן שמא ינוח כעסו ולא יגרשנה וע"ז מקשה דהא גט שנכתב שלא לשמה פסול ומאי תקנה שייכה בזה) אין תימר כשר יאות (פי' שאם היה הדין דגט שנכתב שלא לשמה כשר שפיר היה שייך תקנה בזה וע' בבלי כ"ו ב').
ברם הכא ה"א שבו היה נקוד. — צ"ל: ה"א שבו היה נקוב (וכעין זה במגילה פ"א הי"א דף ע"א ע"ג ניקב נקב ביריכו של ה"א).
ובלבד כרקום של אותה מלכות כו'. — נשתרבב מכתובות פ"ה ה"י כדרך הירושלמי ואינו שייך כאן וכדעת הק"ע; ודלא כרשב"א ורא"ש וטאה"ע סקמ"א שהעתיקו ירושלמי זה לענין גיטין, וע"ש בב"י שפירושו דחוק מאד כמובן ומ"מ קבעו בש"ע שם.
לית הדא פליגא על ר' יוחנן דר' יוחנן אמר שומר שמסר לשומר הראשון חייב. — צ"ל: לית הדא פליגא על רשב"ל דר' יוחנן אמר שומר שמסר לשומר הראשון חייב רשב"ל אמר השני חייב (וע' קידושין פ"א ה"ד דף סמ"ך ע"ב ומה שכתבנו שם).
מייתי לה דר' אבין בר כהנא מן הדא כו'. — צ"ל: מתיבין ליה לר' אבין בר כהנא כו'.
כלום א"ר יוסי לא בקיים ברם הכא עד כדון בעי מיזרע. — צ"ל: כלום א"ר יוסי לא בקיים (פי' שכהן זה שנתן לו חילופיו עדיין הוא בחיים ולכן פטור מן המתנות אבל לא אם מת הכהן) ברם הכא עד כדון בעי מידע (כן העתיק במלחמות סוף פרק זה, וה"פ שגם כאן היה צריך להיוודע אם הכהן והלוי והעני עדיין בחיים ותנן שאינו חושש שמא מת כהן או לוי).
אתא עובדא קומי ר' אימי כהן ולוי שהיה חייב לישראל כו'. — צ"ל: אתא עובדא קומי ר' אימי בבן לוי (כן הוא במלחמות שם) שהיה חייב כו' על האבוד ר' חמא בר עוקבא בשם ר' יוסי בר חנינה (גם בשאר מקומות מצינו שר' חמא בר עוקבא אמר בשם ריב"ח, אבל "ר' חייא בר עוקבא" לא מצינו לו חבר וגם ביוחסין לא הביאו רק בסה"ד).
לית ציבור כוליה מיעני. — וכן העתיק באו"ז ח"א הלכות צדקה סימן כ"ט, אבל הרמב"ן במלחמות שם העתיק "לית ציבור כוליה מייט" ופירש שהוא מלשון ומטה ידו.
ר' לעזר בן ינאי זאת אומרת שאין לך מקולקל מע"ל כו'. — צ"ל: ר' לעזר בן ינאי אין לך מקולקל (ומה שבינתיים מיותר) מע"ל כו' יום ראשון בלבד תמן תנינן מקוה שנמדד כו'.
בדק חבית להיות מפריש עליה והולך ובא ומצאה חומץ ר' סימון כו'. — צ"ל: ובא ומצאה חומץ עד שלשה ימים ודאי מכאן ואילך ספק (כ"ה בב"ב פ"ו ה"ב ותוספתא תרומות ס"ד) ר' סימון כו'.
אחרונים טהורה אמצעיים ספק א"ר אבהו אמר ריב"ל כו'. — צ"ל: א"ר אבהו כן אמר ריב"ל כו'.