Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Gittin Chapter 8
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ר' יהושע בשם ר' ינאי עד שיכתוב לה דין ודברים אין לי בנכסייך. — צ"ל: ר' יוחנן בשם ר' ינאי עד שיכתוב לה דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהן (כ"ה בבבלי ע"ז ב' תוד"ה מה שקנתה).
ואתיא דר' ינאי כרבנין ודר' הושעיה כר"מ כו'. — צ"ל: ואתיא דר' ינאי כר"מ ודר' הושעיה כרבנין דר' ינאי כר"מ דרמ"א על ידי שיד העבד כיד רבו אינו זוכה גיטו מידו וגינתה כו' עד שיכתוב לה דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהן וקשיא על דר"מ יד האשה כיד בעלה והיא זוכה גיטה מידו ודר' הושעיה כרבנין דרבנין אמרין על ידי שאין יד האשה כיד בעלה כו'.
נפלו לו נכסים ולה אפי' כתב כמי שלא כתב כו'. — צ"ל: נפלו לו נכסים ולה היך עבידא שהיה נשוי את בת אחיו (פי' ומת אחיו ואח"כ מת אביו והוא ואשתו יורשים את אביו ועדיין לא חלקו את נכסי הירושה) אפי' כתב כמי שלא כתב (פי' דאינו מועיל מה שנסתלק מחלקה שיש לה בנכסים אלו מאחר שעדיין הוא שותף עמה כל זמן שלא נחלקו הנכסים).
א"ר אלאי היורש ארבע אמות כו'. — צ"ל: א"ר אילא בשם רשב"ל ארבע אמות ר"א בשם ר' יוחנן בשם ר' ינאי בפישוט ידיים ותני כן בפישוט ידיים.
תני ר' לעזר אפי' קרוב לזה מלזו ובא הכלב כו'. — צ"ל: אפי' קרוב לה מלו ובא הכלב ונטלו אינה מגורשת שמואל כהדא דר' לעזר המחוור בכולן כו' (כן העתיק ברא"ש פרק זה סימן ו', וענין דברי ר' לעזר לדעת הירושלמי דאע"פ שהגט קרוב לה מלו וטרם שהספיקה ליקח את הגט בידה קדם הכלב ונטלו אינה מגורשת אא"כ קדמה היא ונטלה את הגט מן הקרקע בידה, וה"נ ס"ל לשמואל אלא שמוסיף דטוב מזה הוא שיתננו מידו לידה ממש וע' בבלי ע"ח ב' שיטה אחרת בביאור דברי ר' לעזר).
ר' אבין בשם חזקיה בשכר הלבלר שנו. — פי' דהא דתנן וכן לענין החוב אין פירושו במעות שהלוה מחזיר למלוה דבזה אין החזרה שבתוך ארבע אמות מועילה כלום, אלא הכא מיירי בשהיה הלוה צריך ליתן שטר חוב למלוה וזרקו לו בתוך ד"א ואבד השטר ורוצה המלוה שיתן לו הלוה שטר אחר וצריכין שוב לשלם לסופר בעד כתיבת השטר השני הדין בזה אם קרוב ללוה הלוה צריך לשלם שכר סופר ואם קרוב למלוה המלוה צריך לשלם שדין שט"ח כדין גט.
המגרש את אשתו לא תדור עמו לא באותה חצר ולא באותו מקום כו'. — צ"ל: לא באותה חצר ולא באותו מבוי אם היתה חצר כו' בד"א בזמן שנישאת (פי' שנישאת הגרושה לאחר) הא לא נישאת לא ובכהנת אפי' לא נישאת בד"א מן הנישואין (פי' שאחר שנישאת לו גירשה דלבו גס בה) אבל מן האירוסין לא (כ"ה במסכת שמחות סופ"ב וכהגהת הגר"א שם) והארוסה שביהודה כו' החולץ ליבמתו כו' (פי' אפי' ביהודה).
ואקח את ספר וגו' ואת זה המקושר. — צ"ל: ואקח את ספר וגו' זה פשוט ואת החתום זה המקושר (כ"ה בבבלי ב"ב ק"ס ב').
סבר ר' הונא (כצ"ל) מימר לעולם אין העדים חותמין בו מלמטן (פי' מאחורי השטר שדרך השטר להיות מונח באופן שהכתב למעלה) עד שיקראו בו מלמעלן (פי' בתוכו של השטר ובסופו) אני פלוני כו' (פי' והוא כעין "שריר וקיים" שבבבלי ב"ב קס"א א').
וחש לומר שמא מחק וחזר וזייף סבר ר' הונא מקובל כו'. — יש להחליף ולתקן וכצ"ל: וחש לומר שמא מחק וחזר וזייף סבר ר' הונא מחק פסול אפי' קיים וחש לומר שמא כתב דברים אחרים וחזר וכתב מקובל עלי סבר ר' הונא מקובל עלי ב' פעמים פוסל בה א"ר יוחנן לית כאן תצא (פי' בכנסה בגט קרח) א"ר אימי כמה גופין דעובדין הוון עלין קומי כו' אמרין פוק והשלם כר"ע כו' ובלבד משלשה ולמעלן (פי' בזה סבר בן ננס דאפי' פסול משלים אבל בג' ראשונים אפי' בן ננס מודה שאינו משלים אלא קרוב אבל לא פסול) שנים משלשה ולמעלן פסול משלשה ולמטה פסול (פי' שאינו מותר להחתים קרוב אלא אחד בלבד ואם חתמו שנים פסול לד"ה ובכל אופן) אחד בין משלשה ולמעלן בין משלשה ולמטה כשר ר' מנא בעי עד כדון ברצופין (פי' שהכשרים כולן חתמו רצופין זה אחר זה ובסוף חתם הקרוב באופן זה ודאי כשר) היו מסורגין (פי' שהקרוב חתם באמצע בין הכשרים מהו) כיי דמר ר' בא בשם ר' ירמיה עדים פסולין אינן נעשין כהרחק עדות (כ"ה לקמן פ"ט ה"ח לענין פשוט) כו' ובא כן היו חמשה מתיר שנים ומחתים אחד (פי' שהיו חמשה קשרים ואין לו אלא ב' עדים כשרים מתיר ב' קשרים ומחתים ב' הכשרים וא' קרוב) או אין שני העדים בגט המקושר כלום (פי' שבמקושר צריכין שלשה עדים כשרים ומה שר"ע מכשיר להשלים קרוב אינו אלא כשיש בו ארבעה קשרים) פשיטא שהוא מתיר אחד ומחתים אחד נמצאת כו' דר' חנניה בן גמליאל אומר (ב"ב פ"י מ"א) מקושר יכול לעשותו פשוט הדא דתימא בשקושר כולהם כו'.
אלא כן אנן קיימין בשקשרו מבפנים ואח"כ חתמו מבחוץ כו'. — צ"ל: כן אנן קיימין בשקשרו וחתמו מבפנים ומבחוץ בדא ר"ח ב"ג אומר כו' (פי' דמקושר שחתמו מבפנים ומבחוץ כשר כדאיתא למטה, אבל פשוט שחתמו מבפנים ומבחוץ פסול לחכמים דפליגי אר"ח ב"ג).
ר' אחא אמר במוסיף על ההלכה כו'. — פי' ר' אחא אמר דבריו עלה דתנן עוד בב"ב שם "רשב"ג אומר הכל כמנהג המדינה" ומבאר ר' אחא דהיינו כשהיה המנהג להוסיף אבל אם המנהג היה לגרוע אין הולכין אחר מנהג כזה דאם עשה כמנהג פסול.