ר' הושעיה בעי מעתה אפי' בקבועה כו'. — צ"ל: מעתה אפי' בע"ז (פי' הנשיא יביא שעיר) א"ר יונה כו' כהדיוט עשיר עביד ליה ר' לעזר (פי' והדיוט עשיר מביא כשבה או שעירה כמו בכל חייבי כריתות והנשיא מביא במקומה שעיר) כו' ועל ביטוי שפתים ותני לא נחלקו כו' למה אינו מביא שעירה וחכ"א אינו מביא שעיר (ונשמט מן "שעיר" עד "שעיר") אלא שעירה התיבון הרי משיח בע"ז הרי אינו מביא כו'.

חטאו בספק מ"ד משום שהגדולה כו'. — צ"ל: חטא בספק (פי' שחטא הנשיא וא"א לומר במשיח שהוא פטור מאשם תלוי כמו ששנינו בסופ"ב) מ"ד משום שהגדולה מכפרת כו' מ"ד אין חטאו וידיעתו שוין כאן חטאו וידיעתו שוין (פי' שהדיוט ונשיא שניהן מביאין איל באשם תלוי) חטאו עד שלא נתמנו ומשנתמנו ומשעברו (פי' ואחר שעברו נודע להן על שלשתן) מ"ד משום שהגדולה מכפרת כו' מ"ד אין חטאו וידיעתו שוין חייב על הראשון (פי' שהרי חטאו וידיעתו בהדיוט) ועל השלישי ופטור על השני א"ר מתניה לעולם אין הגדולה מכפרת עד שיתוודע לו שגגתו (פי' ולכך אף למ"ד זה חייב על הראשון שהרי לא נתוודע לו בזמן שהיה נשיא או משיח) חטאו על שמיעת הקול ועל ביטוי שפתים ועל טומאת מקדש וקדשיו מ"ד משום שהגדולה מכפרת אפי' כן הגדולה מכפרת מ"ד אין חטאו וידיעתו שוין כאן חטאו וידיעתו שוין (פי' דאף הנשיא והמשיח מביאין קרבן עולה ויורד כמו ששנינו בסופ"ב) אכל (פי' הנשיא) חצי זית עד שלא נתמנה כו'.

ולא אשכחנן כן אכל שני זיתים ונתוודע לך בוודיו של אחד מהן כו'. — צ"ל: אכל שני זתים (פי' בהעלם אחד) ונתוודע בוודיו של אחד מהן שני עמד לו בספיקו חייב בחטאת ובאשם תלוי ר' יעקב דרומייא בעא קומי ר' יוסי מה נפשך חלב אכל כיפר (פי' שהאוכל ב' זיתי חלב בהעלם אחד ונודע לו אינו חייב אלא חטאת אחת) שומן אכל אינו צריך כפרה א"ר יוסי כו'.

אכל כזית עד שלא נתמנה וכזית משנתמנה בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת ספק כו'. — צ"ל: אינו חייב אלא אחת בשני העלמות חייב שתיים ספק כזית כו'.

וסבור שהן שנים הפריש חטאת כדר' יוחנן כו'. — צ"ל: הפריש חטאת וכיפר ר' יוחנן אמר כו' ונתוודע לו בספק בין כל אחד ואחד ואח"כ נתוודע לו בוודאן רשב"ל כר (וע' נוסח הירושלמי שבבבלי).

תמן הוא אמר ידיעת ספיקו קובעתו לחטאו וכא אמר אין ידיעת ספיקו כו'. — צ"ל: וכא אמר (פי' בשבועות רפ"ב) אין ספק ידיעה כידיעה תמן אשמו קובעו כו' תמן הוא אמר ספק ידיעה כידיעה וכא הוא אמר אכן לא אמר ר' יוחנן אלא בידיעה הראשונה שאין בה כו' הכל מודין שאם היתה ראשונה קיימת (פי' באוכל ג' זיתים בהעלם אחד וסבור שהן שנים והפריש קרבן ולא הספיק להקריבו עד שנודע לו בזית שלישי) שהיא נדחית (פי' וצריך להפריש חטאת אחרת על שלשת הזיתים).

על דעתיה דרשב"ל פטור ע"ד דר' יוחנן חייב כן אמר רשב"ל לפטור כו'. — צ"ל: ע"ד דרשב"ל פטור (פי' לר' שמעון דפוטר בשנודע להם משנתמנו ה"ג לרשב"ל דסבר דידיעת ספיקו קובעתו לחטאת כשנודע לו רק ספיקו פטור) ע"ד דר' יוחנן חייב, כן אמר רשב"ל לפטור (פי' בתמיד. וכי אמר רשב"ל דידיעת ספיקו קובעתו לפטור) לא לחיוב (פי' דלחיוב דוקא אמר רשב"ל) אלא כיני כו' אין ידיעת ספיקו קובעתו לחטאו דו אמר פטור אכל חצי זית (ומה שבינתים כפול ומיותר) כו' חצי זית שעבר מצטרפין (פי' הראשון והשלישי) או הואיל ובא חיוב קרבן בינתים (פי' שהרי כבר אכל כזית שלם ומ"מ נפטר כמבואר לעיל דחצי זית עד שלא נתמנה וחצי זית משנתמנה אפי' בהעלם אחד פטור) אין מצטרפין נישמעינה מן הדא כו'.

אכל ספק כזית ואין ידוע אם ביוה"כ אכלו כו'. — צ"ל: ואין ידוע אם אחר יוה"כ אכלו אם קודם יוה"כ אכלו ספק כפרה כיפר (פי' דאפי' אם אכלו בודאי לפני יוה"כ יוה"כ מכפר על חייבי אשם תלוי כדתנן בכריתות פ"ו מ"ד, ועל הספק שמא אכלו אחר יוה"כ אינו חייב אשם תלוי דה"ל ספק ספיקא ואין מביאין ע"ז אשם תלוי כדמשמע מפרש"י כריתות רפ"ד ודלא כתוספות שם ע"ש ובל"מ רפ"ח משגגות ¹) אם ביוה"כ אכלו כו' א"ר מתנייה לעולם אין יוה"כ מכפר אלא על הידוע (פי' דהא דתנן בכריתות שם "מי שבא לידו ספק עבירה ביוה"כ אפי' עם חשיכה פטור" אין זה אלא בשנודע לו בו ביום שנכשל בספק עבירה אבל אם לא נודע לו עד לאחד יוה"כ אין יוה"כ מכפר ודלא כלוי סביא בשבועות פ"א ה"ט) מתניתא מסייעא לחברייה יוה"כ ויום חול לפניו ועשה מלאכה בין השמשות פטור מה נפשך יוה"כ הוא כיפר כו' (פי' ומוכח דבספק עשה ביוה"כ, יוה"כ מכפר אע"פ שלא נודע לו עד אחר יוה"כ) והתני ואכל (פי' שאכל בין השמשות ואינו יודע אם ביוה"כ אכל ואם בחול אכל וס"ד דמיירי באוכל חלב בין השמשות ולפה פטור) א"ר יוסי ב"ר בון באכילת היתר (פי' ואינו אלא ספק אכל ביוה"כ ויוה"כ מכפר) לפום כן דיבר"ב הוי עליה אכל כו'(שהוא לקמן עמוד ג' וכל מה שבינתיים כפול ומיותר).

footnotes: ¹ ויש לומר כנוסח שלפנינו ""ואין ידוע אם ביוה"כ אכלו אם קודם יוה"כ אכלו (פי' ונודע לו הספק ביוה"כ) כו' אם לאחר יוה"כ אכלו" (פי' ולא נודע לו ספק זה כולו עד אחר יוה"כ).

אכל חמשה זיתים ונתוודע לו בראשון ומביא קרבן כו'. — צ"ל: ונתוודע לו בראשון והפריש קרבן בשני והפריש קרבן בשלישי והפריש קרבן ברביעי והפריש קרבן בחמישי והפריש קרבן ר' יוחנן כו' בראשון שהוא לאחר אכילת כולם והשאר יפלו לנדבה רשב"ל אמר נתכפר לו באחרון שהוא לאחר ידיעת כולם והשאר ידחו כו' ר' חסדא כר' יוחנן כו' (פי' כר' יוחנן דאמר לעיל עמוד ב' דאין ידיעת ספיקו קובעתו לחטאו).

אילו תנא אשם וקם ליה יאות (פי' שאם לא היה שונה אלא אם היתה ידיעה בינתיים מביא אשם תלוי על כל או"א ותו לא שפיר אבל מדשנינו נמי כשם שהוא מביא חטאת כו' משמע דבין בחטאת ובין באשם ידיעת ספק מחלקת) א"ר חיננה אפי' כן לצדדין דת מר כן (פי' דכשם שידיעת ודאי מחלקת לחטאת כך ידיעת ספק מחלקת לאשם תלוי).

ר' יצחק שאל אף בשאר כל הדברים כן כו'. —כל ענין זה עד סוף הלכה זו מיותר ונשתרבב מתרומות פ"ח ה"א מפני שגם שם נמצא זה שאמר ר' טרפון לר"ע "כל הפורש ממך כפורש מחייו" וע' מ"ש בברכות פ"ב ה"ב.

בין ר' יודה לר"ש חדא כו'. —סוגיא זו כפולה בסנהדרין פ"ב ה"א וע' מ"ש שם (עמ' 512).

נדבת ציבור ונדבת נשיא נדבת נשיא קודמת. — צ"ל: נדבת ציבור קודמת (ע' בבלי י"ג א' ותוספתא פ"ב).

ועבד מביא פר ורבו מביא פר כו'. —צ"ל: ורבו מביא שעיר עבד קודם לרבו דתני (תוספתא זבחים פ"י ע"ש) הפר קודם לשעיר (וע' בבלי זבחים צ' סוע"א) מעשה בר' אליעזר כו'.

נטלו ר' חייה רבה והושיבו אצלו כו'. —צ"ל: נטלו ר' חייה בר אבא (וכ"ה בויק"ר פ"ה ומבואר עוד בשביעית רפ"ג דסילני היה בזמנו של ר' חייה בר אבא).

אבידתו ואבידת אמו ואבידת אביו ואבידת רבו שלו קודם לאביו כו'. — צ"ל: שלו קודם לרבו ורבו לאביו ואביו לאמו ולא מתניתא כו'.

אל תאמין בעבד עד ששה עשר דור כו'. —יש נוסחאות שונות בזה; ע' בפירוש דה"י המיוחס לרש"י (א' ב' ל"ה) בשם יבמות (צ"ל "הוריות") ירושלמי: אל תאמין בגר עד ט"ו דורות כו' וי"א ט"ז דורות, ובאו"ז ח"א סימן תקל"א בשם ילמדנו: אל תאמין בגר עד כ"ב דורות, וכ"ה בפסיקתא רבתי פיסקא כ"ב, ובמדרש רות זוטא פ"א אות י"ב: אמר ר' חייא אל תאמין בגד עד כ"ד דורות, ובפר"א פכ"ט: אין מאמינים בגר עד שבעה דורות.

ראש וזקן זקן קודם. — בפירוש הקצר כאן כתב דצ"ל "ראש קודם", וכזה מצאנו בה"ג ריש הלכות הוראות.

לעולם הוי רץ אחר המשנה יותר מן התלמוד כו'. — ע' מ"ש בשבת פט"ז ה"א (עמ' 182).

כגון משנתו של ר' חונא. — צ"ל: משנתו של ר' חייה (כן העתיק בספר כריתות דורות תנאים סימן י"ב וכ"ה במדרש קהלת רפ"ו).

[השלמות: אשכח רבי לוי יתיב דרש. לאו דוקא ואינו יושב ממש כי למטה מבואר שהיה דורש בעמידה.]

[השלמות: זכיתה מימרנה כו'. כעין זה בב"ר פצ"ח אות ט"ז.]

א"ר סימון יהודה יעלה א"ל ר' מנא כו'. —פי' ר' סימון היה מדרום שהיא יהודה שהיה תלמידו של ריב"ל שהיה בלוד ובמקום "ר' מנא" צ"ל "רב אמי" (ע' מ"ש בברכות רפ"ח) שהיה בטבריא מקום הנשיא.

[השלמות: אילין דבר פזי כו'. במ' אסתר פ"ד מפורש ואחת של בית ר' יהודה בן פזי כו' כשנתחתן ר' יהודה בן פזי לרבי.]