Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Ketubot Chapter 13
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
את אשר ישכבון ישכיבין כתיב. — ע' מ"ש ע"ז בסוטה פ"א ה"ד (עמ' 364).
מעשה בי ר' ישמעאל שפסק מזונות לאשה כו'. — מעשה בר' ישמעאל בר רבי יוסי (וכן יש להגיה בבבלי ק"ז ב', וע' ירושלמי עירובין סופ"ז ומ"ש בהגהותי שם [עמ' 208], ועו"ש פ"ח ה"ט ובבלי מו"ק כ"א א' כפי נוסח הרי"ף והרא"ש שם) שפסק מזונות לאשה בשוקי ציפורי (ונודע שר' ישמעאל ב"ר יוסי ואביו היו בציפורי) שמע רבי ומר מאן א"ל כו' שלא הניח לה עבדין ידעין (פי' וכי דרך לידע אם הניח לה בעלה או שלח לה) ר' אילא אמר ר' יוחנן בעי (וכן בבבלי ק"ז ב' איתא דר' יוחנן אמר מה ראה רבי שלא פסק לה).
שני דברים אמר חנן הלכה כיוצא בו. — ביאור "כיוצא בו" לדעת הירושלמי הוא "כמותו" ע' פסחים פ"ז ה"ב ר"ג פליג על חכמים ועושה הלכה כיוצא בו (וע' מ"ש בהערותי שם, עמ' 229) ובסוטה פ"ה ה"ב ממה שקילס ר' יהושע את ר"ע הדא אמרה הלכה כיוצא בו כו' ובע"ז פ"ג הי"ב ר"ש חלוק על החכמים ועושה מעשה כיוצא בו; ושיטה אחרת בלשון זה בבבלי ק"ט א' וע"ש בתוד"ה שני.
מתניתא בשטענו חטים והודה לו בשעורים כו'. — צ"ל: ר' חייה בר אבא בשם ר' יוחנן מתניתא (פי' דשבועות פ"ו מ"ד) בשטענו חטים והודה לו בשעורים כו' באחד מהן ד"ה חייב ר' אימי בשם ר' יוחנן מתניתא לא סוף דבר בשטענו חטים והודה לו בשעורים אפי' אם טענו שני מינין והודה לו באחד מהן דברי חכמים פטור ולמה תנינן טענו חטים והודה לו בשעורים משום דתנינן ור"ג מחייב בא להודיעך כו' (וכעין זה הנוסח בשבועות פ"ו ה"ד).
ההן מילין וההן אמר ריקנן כו'. — צ"ל: ההן אמר מליין (פי' דאדמון אמר שבלשון זה הוא תובע שמן וקנקנים) וההן אמר ריקנין (פי' וחכמים סברי שבלשון זה אינו תובע אלא שמן בלבד בלא קנקנים) ניחא קנקנים ושמן שמן ולא קנקנים (פי' וכי דרך להפקיד שמן בלא קנקנים) ר' אלעזר כו' (וכעין זה הנוסח בשבועות שם).
מחל של מאתים במנה. — צ"ל: מחל של מאתים לשל מנה.
כתב של מאתים בשטר ושל מנה לא כתב מ"ד יוציא כו'.— צ"ל: ושל מנה לא כתב ומתו מ"ד יוציא מנה כנגד מנה כבר יצא (פי' בחייהן) כו' ואותו שלא כתב אינו גובה (פי' דאין מלוה על פה גובה מן היורשין כמבואר בגיטין פ"ג ה"ז ואפי' לר' יוחנן דאמר שם מלוה בעדים גובה מן היורשין היינו דוקא כשירשו קרקע).
מתניתא בשהיה מיהודה ונשא אשה מגליל כו'. — העיקר כנוסח התוספתא פי"ב וכן הסכים הגר"א בביאורו לאה"ע סי' ע"ה ולכן יש להחליף כל הסוגיא כאן, ונוסח שלפנינו כאן נשתרבב מגיטין פ"ד ה"ב ע"ש.
הדא אמרה שמטבע א"י יפה מכל הארצות כו'. — ע' בספר המכריע לרי"ד סימן מ"ב בשם תשובת הגאונים שענין זה הוא מחלוקת בני בבל ובני א"י שלשיטת הבבליים (בבלי ק"י ב') מטבע קפודקיא יפה משל ארץ ישראל ולכך הוכרחו להחליף את דברי רשב"ג וחכמים (בבלי יו"ד א') דרשב"ג אית ליה כתובת אשה מן התורה וחכמים סברי דכתובת אשה מדברי סופרים.