Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Ketubot Chapter 7
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כמאן דמר אין מזונות האשה מד"ת כהדא דתני כו'. — צ"ל: כמ"ד אין מזונות האשה מד"ת ואפי' כמאן דמר מזונות האשה מד"ת (ונשמט מן "מד"ת" עד "מד"ת", וכעין זה הגיה בשנות אליהו רפ"ג דמעשרות) כהדא דתני כו'.
ובכוהנות ב' יקיים ג' יוציא ויתן כתובה בסוף ג' ותני כן בסוף ג' דברי הכל. — צ"ל: ובכהנת ב' יקיים ג' יוציא ויתן כתובה דברי הכל ותני כן (תוספתא רפ"ז) בסוף ג' דברי ר' מאיר (פי' ות"ק דר' יהודה הוא ר"מ והרי מפורש דאף ר"מ מודה לר' יהודה בזה).
רגל ראשון שאביה רודפה לבית בעלה. — צ"ל: רגל ראשון שבעלה רודפה לבית אביה (וע' פסחים פ"ח ה"א ומ"ש שם, עמ' 234).
תמן אמרין כגון מעשה ער ורבנין כו'. — צ"ל: כגון מעשה ער ואונן (כן העתיק בערוך ערך פץ א' וע"ש הביאור).
חנינה בר איקא בשם ר' יהודה וכולהן אם הביאה ראייה לדבריה נאמנת כו'. — צ"ל: אם הביאה אמתלא לדבריה (כן העתיק באו"ז ח"א סימן תרט"ו ובריטב"א יבמות כ"ד ב' וכן בנימוקי יוסף שם דף ז' ע"א) נאמנת ר' אדא כו' על פיה שלה אמר כזה כאור הדבר תצא (כן העתיק בעיטור ח"א אות מ"ם מרד) מעשה באחד שראו כו' עררין ואמרין אין סוטה היא תיפוק בלא פרן ואין לית סוטה היא תיסב פרן שלים כו' כתיב בנווה אין הדא פלנית תסני להדין פלוני בעלה ולא תצבי בשותפיתיה תהוי נסבה פלגית פרן (כן העתיק באו"ז ח"א שם וע' גם במאירי ליבמות פ"ב דף כ"ד ע"ב).
כלי פשתן הדקין הבאין מבית שן. — צ"ל: מבית שאן (וכדאיתא בקידושין פ"ב ה"ה, וכעין זה בב"ר פי"ט. וע' בעיטור ח"א אות מ"ם מרד שהעתיק כלי פשתן הדקין הבאין ממדינת הים).
[השלמות: שמתוך שהיא יודעת כו' והוא מתיר לה את נדרה והיא אינה הולכת כו'. — צ"ל: והוא מתיר לה את נדרה יהיו בניה ממזרים אינה הולכת כו' (כן העתיק הרא"ש בכתובות פ"ז סי"ג).]
ר' זעירא בעא קומי ר' מנא קידשה סתם כו'. — צ"ל: ר' עזרא בעא קומי ר' מנא (ע' מ"ש בשביעית פ"ה ה"ט, עמ' 68) כו'.
הא אם הביא ראייה אין לה כתובה והך רשב"ל יש לה. — צ"ל: אין לה כתובה והיך רשב"ל אמר יש לה (וכ"ה בקידושין פ"ב ה"ה).
ר' אלעזר בר חנינה אמר כגון הדין דינרא. — צ"ל: ר' אלעזר בשם ר' חנינה כו' (וכ"ה בקידושין שם).
ולא תניין יתר עליהם באיש דדים. — פי' דכפי ששנינו במשנה ח' כל המומין הפוסלין בכהנים פוסלין בנשים ובבכורות פ"ז מ"ה שנינו דדין שוכבין כשל אשה (פי' פוסלין בכהנים) א"כ בברייתא דהכא דתני הוסיפו עליהן באשה ריח הפה כו' ה"נ ה"ל למיתני "יתר עליהן באיש דדים" מפני שאדרבה הדדים נוי באשה.
מתניתא במומין שאין דרכן להיוולד אבל במומין שדרכן להיוולד כו'. — צ"ל: מתניתא במומין שאין דרכן להיוולד (פי' מעצמן אלא שהוא מום מן הבטן כגון אצבע יתירה) אבל מומין שדרכן להיוולד (פי' אחר לידה) אפי' משכנסה לרשות הבעל האב צריך כו' ולומר התניתי עמו (והכי תני בתוספתא פ"ז מודין חכמים לר"מ במומין שדרכן להיוולד שאע"פ שהיא אצל בעלה אביה צריך להביא ראייה).
אתא עובדא קומי ר' ירמיה בכופיח וכפפו ואתיא דרב כו'. — צ"ל: אתא עובדא קומי ר' ירמיה בכופיח וכפפו (ע' או"ז ח"א סימן תשס"ח וכן בתשובות דשייכי להלכות אישות סימן ל"ג בשם ראבי"ה דכופח הוא מין שחין כדאיתא בבכורות ע"כ ובקשתי שם ולא מצאתי, ובדף מ"ה ע"ב איתא דכיפח או קיפח הוא אריכא שמיטא סגיא דהיינו גבוה ודק, וע' ברכות נ"ח ב' דשם פרש"י קפח בטן גדול ולשון אחר ארוך הרבה ושם מוכח דמום זה הוא מבטן אמו, וע' בערוך ערך גבח א' בכורות כיפח תני ר' זביד גיבח פי' בעל קומה כו' ארוך ודק ע"כ ומ"מ אפשר ג"כ למום כזה שיוולד בו אחר לידתו) ואתיא כרבנן כשנולדו (פי' דמום זה דכופיח מיירי שנולד לו לכך כפפו ר' ירמיה אפי' כרבנן דבנולד אפי' רבנן מודין) וכרשב"ג בשהיו (פי' או כרשב"ג ודלא כרבנן ובשהיו וכנוסח זה העתיק באו"ז שם ובתשובות דשייכי שם וע"ש) כו' דין ר"מ כקדמייה כאחרייה אין כקדמייה (פי' אם מכוין לר"מ שבמשנה ט' דסבר שיכול לטעון אף במומין הגלויין שבאשה ולא אמרינן ידע ומחיל וה"נ רשב"ג מיירי בשהיו בו ומ"מ כשהן מומין גדולים כופין אותו להוציא דלא אמרינן ידעה ומחלה) עד שיתנה (פי' שיודיע לה שיש לו מומין כאלה והיא סברה וקיבלה ומחלה דאז ודאי אין כופין אותו להוציא) אין כאחרייה (פ' כר"מ במשנה י"א דאף בהתנה עמה יכולה היא שתאמר סבורה הייתי שאני יכולה לקבל עכשיו איני יכולה לקבל) אפי' התנה לא כלום (פי' ה"נ אם היו בו מומין גדולים והתנה עמה מ"מ יכולה היא לחזור בה. והנה כאן עלה בספק איך היא דעת רשב"ג, אבל בב"ב פ"ג ה"ג מבואר דרשב"ג סובר כר"מ במשנה י"א ואף אם התנה עמה היא יכולה לחזור בה ע"ש) מה סלקת מתניתא כרשב"ג ואלו כופין אותו להוציא כרבנין (פי' שאלה היא אם הא דתנן ואלו כופין אותו להוציא כו' בא לפרש מה הן המומין הגדולים שאמר רשב"ג או שמומין גדולים של רשב"ג היינו שנקצצה ידו או רגלו וכיוצא בו ומה ששנינו ואלו כופין אותו להוציא כו' הוא לדברי הכל דמומין אלה אפי' רבנן מודין שאפי' התנה עמה יכולה לחזור בה) נישמעינה כו'.
ותאשור פיקסינה. — בב"ר פט"ו הנוסח "פיסקינה" והוא ט"ס ע' במוסף הערוך ערך פקסן; ועץ זה נקרא בלשון המשנה (יומא פ"ג מ"ט) "אשכרוע" ושם ה"ח מהו אשכרוע פסקינין ויש להגיה שם "פקסינין".