Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Maaser Sheni Chapter 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
א"ר יוסי בן חנינה אין לוקין חוץ לחומה אלא על מע"ש טהור כו'. — צ"ל: וא"ר יוסי ב"ח אין לוקין חוץ לחומה אלא האוכל מע"ש טהור כו'.
ואין לית כאן סך לית כאן שותה דלכן דבר שהוא בא משני לאוין מצטרף. — פי' ובתרומה אכילה ושתייה מצטרפין. והא דתני בתוספתא דתרומות פ"ו דאכילה ושתיה אין מצטרפין ט"ס הוא וצ"ל "אכילה ושתייה מצטרפין"; וכעין זה יש להגיה בתוספתא פסחים פ"א לענין חמץ ובתוספתא כריתות פ"ב לענין חלב, וכל אלה השיבושים נשתרבבו מתוספתא יומא פ"ד לענין יוה"כ דבזה ודאי שאין אכילה ושתייה מצטרפין מפני שאין שיעורן שוה. וכן להפך שבתוספתא יומא שם איתא "כשם שאכילה בכזית כך שתייה בכזית" ואינו שייך שם כל עיקר שהרי אכילת יוהכ"פ ככותבת ושתייה כמלא לוגמיו, אלא שבבא זו נשתרבבה מתרומות ופסחים וכריתות הנ"ל. והרמב"ם בפ"י ה"ב מתרומות ובפ"א מחמץ סתם הדברים ולא כתב אם אכילה ושתייה מצטרפין בהן אבל בכפתור ופרח פי"ט סמך על לשון התוספתא תרומות הנ"ל וכתב שם "אכילה ושתייה אין מצטרפין בתרומה" (וע' ברכות פ"ב ה"ה [עמ' 5] מ"ש בענין השיטפות וההשתרבבות שמצוי הרבה בירושלמי).
מאן דמר נותן בין ביד בין בכלי מאוס הוא מ"ד נותן שמן ע"ג ראשו כו'. — צ"ל: מ"ד נותן בין ביד בין בכלי אף מאוס הוא נותן (פי' דנותן השמן ביד או בכלי ומניחן על ראשו) מ"ד נותן שמן ע"ג ראשו ולוחש אינו מאוס (פי' בתמיה שאין נותנין על הראש שמן מאוס וליתן בכלי ולהניח על הראש אסור ולכך א"א ללחוש בשמן מאוס) א"ר יונה כו' מ"ד נותן בין ביד בין בכלי מע"ש מותר (פי' מותר ליתן בכלי כמו שמותר בשבת) מ"ד נותן שמן ע"ג ראשו ולוחש ובלבד שלא יתן לא ביד ולא בכלי מע"ש אסור (פי' דמע"ש לא ניתן אלא לאכילה ושתייה וסיכה בלבד ומאחר דבכלי אסור בשבת אסור גם במע"ש) א"ר יוסי וכי כל כו' מהו כדון ובלבד שלא יעשה כו' (פי' דדוקא בשבת אסור ללחוש בכלי משום שהוא דרך חול ע' בבלי סנהדרין ק"א א' אבל במע"ש מותר ללחוש בכלי לדברי הכל).
פתר לה בשאין טעם שבחו ניכר מתניתא פליגא כו'. — צ"ל: פתר לה בשלא הותירה מתניתא פליגא על ר' יוחנן כו' השבח לפי חשבון כלום יש בדגים אלא טעם קפלוטות ובקפלוטות אלא טעם דגים (פי' דס"ד שאחר בישול סילק את הקפלוטות מן הדגים) ר' יוסי בשם ר' הושעיה תיפתר שעדיין שניהן כאחת ר' יונה בשם ר"ה בעי הגע עצמך שבישל זה בפני עצמו וזה בפני עצמו ועירבן (פי' דודאי לר' יוחנן גם באופן זה השבח לפי חשבון ולמה שנינו דגים שנתבשלו עם הקפלוטות דוקא) מתניתא פליגא על ר"י האשה ששאלה כו'.
א"ר בא תחומין עשו למדת הדין. — פי' כדין נתערב קב חטין של ראובן בעשרה קבין של שמעון שאין קבו של ראובן בטל ברוב לענין ממון כדאיתא בבבלי ביצה ל"ח א' ור' בא דהכא הוא ר' אבא דהתם.
אם מן מתניתא אפי' עצים וסברינן מימר עצים אין בהן ממש. — פי' דתנן עיסת מע"ש שאפאה בעצים של חולין השבח לשני ומבואר מזה שאין בעצים ממש ומ"מ לענין תחומין א"ר חסדא דאפי' שאלה עצים הרי אלו כרגלי שתיהן והרי החמירו בתחומין כבדיני ממונות.
[השלמות: א"ר יוחנן כאן השיבו דברי סופרים כו'. — פי' ובידים פ"ג מ"ג אמרו שאין דנין דברי תורה מדברי סופרים.]
מתניתא פליגא על ר' יוחנן אם בלל וחפן לפי חשבון פתר לה עד כזתים. — ולבר פדיה וחזקיה י"ל שלא אמרו אלא באוכלין אבל מודין הן במעות שיש בהן בלילה.