Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Megillah Chapter 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מהולל שם ה' ממזרח שמש ועד מבואו מה את ש"מ א"ר אבון כו'. — יש להפך הגירסא וכצ"ל: מה את ש"מ מהולל שם ה' כממזרח שמש ועד מבואו (פי' שכ"ה הסדר בכל יום) א"ר אבון כו'.
מה אנן קיימין אם בשהיתה כתובה אשורית ותירגמה בלעז (פי' בזה איירינן בהא דתנן והלועז ששמע אשורית יצא) הדא דתנינן בכל לשון (פי' דלא יצא) אם בשהיתה כתובה בלעז ותירגמה אשורית הדא היא דתני כו' (פי' והא דלא מוקי לה בשהיתה כתובה אשורית וקראה אשורית בלי שום תרגום משום דשיטת הירושלמי היא דאין הלועז יוצא באופן כזה דהא אינו יודע מה שקורא וכדמקשינן עלה בבבלי י"ח א'; ומפרשי הירושלמי כאן חשבו דסוגיא זו קאי עלה דתנן "אבל קורין ללועזות בלעז" ולכן נדחקו בביאורה וכל דבריהם אינם מחוורים).
תיפתר שהיתה כתובה גיגנטון. — אולי המכוון שהיתה כתובה באותיות אשוריות אבל בלשון לעז.
סלקון מישאול ואמרון יצאת שפחה משל בית רבי אמרת להם כו'. —צ"ל: סלקון מישאול אמרין ייעול פלן קמי ייעול פלן קמי יצאת שפחה משל בית רבי ואמרת להון היכנסו לְשָׁנִים (פי' מי שגדול בשנים יכנס תחלה) שרון עלון קטעין קטעין אמרת להון למה אתם נכנסין סירוגין סירוגין חד רבי כו' נתפזרו חלגלוגיך ר' מנא אמר בשם ר' יודה כו' (ומה שבינתיים מיותר והיא הוספה מב"ר סו"פ ע"ט וליתא בשביעית רפ"ט).
היה כותבה הדא אמרה שהוא מותר בעשיית מלאכה נאמר בי"ד בכרכים. — פי' כדאיתא לקמן ה"ג הכל יוצאין בי"ד שהיא זמן קריאתה).
שאם תפר בה שנים או שלשה תכים שהיא כשירה. — צ"ל: שנים או שלשה גידים שהיא כשירה (וכ"ה בבבלי י"ט א' וגם שם "ר' חלבו בשם רב").
ניחא בן כרך שהלך לעיר שזמנו מאוחר בן עיר שהלך לכרך כו'. — בהשגת הראב"ד על המאור כאן כתב שנוסחת הירושלמי במשנתנו היא אם עתיד לחזור למקומו קורא במקומו בבי"ת אבל לפי התלמוד הבבלי הנוסח כמקומו בכ"ף.
א"ר יוסי אוף כאן בעתיד כו'. — צ"ל: א"ר יוסי אית כאן בעתיד כו' (כן העתיק הרמב"ן במלחמותיו וכעין זה בערלה פ"ג ה"ג ויבמות פ"י הי"ד).
ובן כרך שעקר דירתו בליל ארבעה עשר נפטר מיכן ומיכן. — צ"ל: ובן כרך שעקר דירתו בליל חמשה עשר נפטר מיכן ומיכן.
א"ר מנא בעתיד לחזור למקומו. — פי' דהא דתנן בבן כרך שהלך לעיר "ואם לאו קורא עמהם" היינו אפי' עתיד לחזור למקומו דהיינו לכרך שלו לאחר ט"ו דמ"מ קורא עם בני העיר ואמר ר' פנחס טעמו של דבר דפרוז היה באותה שעה וכעין זה בבבלי י"ט א'.
ר' חלבו ר' מתנה יוסי בר מנשייא בשם רב אם היתה כתובה חומשין כו'. — צ"ל: בשם רב ספר תורה אם היתה כתובה חומשין אין קוראין בה ברבים (פי' מובא זה כאן שדומה למגילה חסירה שאין קורין בה ודין ס"ת שכתובה חומשין איתא גם בבבלי גיטין סמ"ך א' בשם ר' חלבו) א"ר תנחומא מפני ההדיוטות (פי' שיאמרו דחומש זה היא כל התורה כולה ואין מוסיפין עליו ואפשר שזהו ג"כ המכוון בבבלי שם שאמרו מפני כבוד צבור וע"ל פ"ג ה"א דף ע"ד ע"א) עולא בירייה ר' לעזר בשם ר' חנינה מגילה צריך לקרותה בלילה כו' ר' חמא בר גוריא בשם רב רבי חמא בר עוקבא כו'.
[השלמות: להעשות ראש חולה. פי' שורה של בני אדם ע' שבת פי"ט ה"א [ט"ז ע"ד].]
ולא טובלין דכתיב והזה וטבל. — צ"ל: דכתיב (במדבר י"ט י"ח) וטבל והזה (וכן העתיקו בבבלי כ' א' תוד"ה ולא).
ואנן חמיי רבנן מקדמין לעיבורה. — ע' ביאור זה בשבת פ"ב ה"א (עמ' 154).
אמר רבי אתיא דר' לעזר ב"ר שמעון כו'. — צ"ל: אמר רבי יוחנן אתיא דר' לעזר כו' (וכן במנחות ע"ב א').
מקצירת היום מה את עביד לה כקצירת הלילה או כבא מן העלייה אין תימר כקצירת הלילה כו'. — צ"ל: קצירת היום (פי' ביום שני של פסח לרבנן) מה את עביד לה כקצירת הלילה או כבא מן העלייה אין תימר כבא מן העלייה אשכחת אמר חדא פלגו בין ר' לעזר בר"ש ובין רבנן דרבנן אמרין הבא מן העלייה כשר ור' לעזר בר"ש אומר הבא מן העלייה פסול אין תימר כקצירת הלילה אשכחת אמר תרתין פלגוון בין כו'.
אריבר"ב ולא למפריעו הוא קדש כו'. — ע' ביאור זה ברה"ש סופ"א (עמ' 274).