Sha'arei Torat Eretz Yisrael on Jerusalem Talmud Nedarim Chapter 3
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
תלמידוי דר' חייה בר לילייני א"ר יודן שאילו היה אומר כו'. — צ"ל: תלמידוי דר"ח ב"ל אמר ר' יודן שאל (וכעין זה בנזיר פ"ה ה"ה דף נ"ד סוע"א) היה זה אומר בסלע וזה אומר בשקל ורוצה ליתן לו בשלשה מאחר שביטל דינר אחד אצל זה יבטל עוד דינר אחד אצלו ויתן לו בשנים (וע' בבלי כ"א א' ר"נ ד"ה "שניהם" מחלוקת בדין זה).
תני ר' חנניה קומי ר' מנא והא כתיב כי את אשר ישנו פה כו'. — צ"ל: קומי ר' מנא דכתיב כי את אשר ישנו פה כו' (פי' ומכאן שאין תניין בשבועות).
איפשר שלא עבר בה כעולי מצרים אלא כן אנן קיימין בראייה אחת כו'. — צ"ל: איפשר (פי' "איפשר" ביו"ד אחר האל"ף הוא בלשון ירושלמי מקוצר מן "אי אפשר" ע' מ"ש בחגיגה פ"ג ה"א, עמ' 324) שעבר בה כעולי מצרים (פי' בתמיה) והא דיקליטיאנוס מלכא כו' (ומה שבינתיים מיותר ונכפל משורה דלמטה וע' שבועות פ"ג ה"ח).
שינה בו בפני שנים והשליכו לים בו משום שבועת שוא כו'. —צ"ל: שינה בו בפני שנים ואחד בסוף העולם מכירו והשליכו לים והתרו בו משום שבועת שוא כו' (פי' שאילו לא השליכו לים והתרו בו משום שבועת שקר אף לר' יוחנן אינו לוקה דהא אפשר שיבוא פלוני מסוף העולם והוא מצטרף עם השנים ותעשה שבועת שוא וכיון שהשליכו לים אין כאן אלא שנים ולוקה לר' יוחנן משום שבועת שקר).
ששגגת שבועות אסורה ושגגת נדרים מותרת. — כעין זה בתוספתא נזיר סופ"א חומר בשבועות ששגגת שבועה אסורה ושגגת נזירות מותרת ע"כ. וביאור זה דהאומר שבועה שלא אוכל בשר היום אם אכלתי ירק היום ונזכר שאכל ירק ה"ז אסור בבשר משא"כ בנדרים ונזירות והיינו דוקא בשגה בדבר של עצמו, אבל אם שגה בדבר של אחר מותר אף בשבועה כגון שאמר שבועה שאיני מהנה לאשתי שגנבה את כיסי והכתה את בני ואח"כ נודע לו שלא גנבה ושלא הכתה ה"ז מותר לההנותה שאין זה שגגה אלא טעות; ולפ"ז יש להתאים את הירושלמי והתוספתא עם הבבלי כ"ה ב' דשבועות שגגות מותרות וע' בר"נ שם.
ר"ש בר לקיש בעא קומי ר' בא ר' עקיבה להוסיף על דברי ב"ה. — צ"ל: רשב"ל בעא קומי רבי יוחנן מה בא ר' עקיבה כו'.
להרגין בהרגין. — צ"ל: מהו להורגין בחורגין (כ"ה בתמים דעים סי' נ"ט בשם הראב"ד וכתב דבא לפרש מה היא המלה כי נסתפקו עליה בין ח' לה' או שמא בין ד' לר' וכן מצאתי בתוספתא לחרגין ע"כ, ולפנינו בתוספתא פ"ב הנוסח "להרגין").
טלית זו קרבן אם אינה נשרפת ונקרעה. — צ"ל: אם אינה נשרפת וניצולו (פי' אשתיהן על קציעות וטלית).
ועתה שני בניך הנולדים לך וכבר נולדו כו'. — מבואר מירושלמי כאן דלר"מ ענין "הנולדים" שכבר נולדו, אבל שיטת הבבלי ל' ב' היא מוחלפת שענין "הנולדים" לר"מ היינו שעתידין להוולד וע' בנימוקי יוסף על הלכות רמב"ן שם.
עתיד עשו הרשע לעטוף כו'. — רומז על מה שדרש ר' שמלאי (בבלי ע"ז ב' ב') שלעתיד לבא יאמרו הרומיים שכל מה שעשו לא עשו אלא בשביל ישראל שיעסקו בתורה והקב"ה יאמר להם שכל מה שעשו בשביל עצמן עשו ע"ש, ומשום יראת הרומיים בא"י כתבו ברמז.