[השלמות: מפני המחלוקת. —ע' תרומות פ"ד מ"ה דלר' אליעזר ור' ישמעאל יש שיעור.]

[השלמות: לא נתחייב כריו תרומה ביקש לעשות כל כריו כו'. צ"ל: לא נתחייב כריו תרומה נתמרח הכרי נתחייב כריו תרומה ביקש לעשות כו'.]

[השלמות: מהו שתהא חייבת בפאה כו'. —פי' שיהא חייב ליתן גם עליה אחד מששים.]

[השלמות: מן דו סמך לדבר תורה הוא חכמים כו'. צ"ל: הוא אומר חכמים הן שאמרו מעה כסף שתי כסף כו'.]

דר' יוחנן דו אמר אדם טופל כו' בהמות לבהמה הוא דו אמר דוחה כו'. — נ"ל להגיה להפך וכצ"ל: דר' יוחנן דו אמר אדם טופל כו' בהמות לבהמה הוא דו אמר אינו דוחה ורשב"ל כו' ואין אדם טופל מעה למעה הוא דו אמר דוחה.

[השלמות: עד היכן רבי גמליאל בן איניניא ורבי אבא בר כהנא. בכתובות פ"ד ה"ח [כ"ח ע"ד] הנוסח "ר' ירמיה ור' אבא בר כהנא", וכן עיקר ומ"ש לפנינו כאן "ר"ג בן אינינא" נשתרבב משורה ד' דלמטה מזה.]

[השלמות: בתוך חצרה בשבת והלך ר' טרפון כו'. — צ"ל: לתוך חצרה בשבת ונפסק קורדקייסין שלה והלך ר"ט כו' (כ"ה בקידושין פ"א ה"ו [ס"א ע"ב]).]

[השלמות: חיוי דדין סבא כו'. — צ"ל: חמי להדין סבא כו'.]

ר' תנחומה ור' יוסי בן זימרא חד אמר כו'. — צ"ל: ר' תנחומה אמר ר' אלעזר ור' יוסי בן זימרא (כן העתיק בר"ש כאן).

[השלמות: חפצים אלו אבנים טובות כו'. — בב"ר סופליה ובר"ש הנוסח: חפציך אלו אבנים טובות ומרגליות חפצים אלו דברי תורה.]

א"ר חנינה בוא וראה כמה קשה הוא אבק לשון הרע שדברו כו'. — צ"ל: בוא וראה כמה גדול הוא השלום שדיברו כו' (וכ"ה בפרק השלום שבסוף מסכת דרך ארץ וכעין זה בבבלי ב"מ פ"ז א' וספרי נשא פיסקא מ"ב וכזה הגיה ביפ"מ למטה בדברי רשב"ג).

[השלמות: מעשה באחד שהניח גחלים כו'. — ע' ב' ב"ב ע"ד ב'.]

ולא עוד אלא כל העבירות שעשה הן נחשבין עליו כזכיות כו'. — טעם הדבר הוא ע"פ מ"ש בבבלי יומא (פ"ו ב') מי שעבר עבירה ושנה בה נעשית לו כהיתר, וידוע שבדבר שנראה כהיתר אין העובר עליו מתחרט ותשובתו קשה אצלו מאד וכל מה שיוסיף לחטוא בעבירה זו וישתרש בה תשובתו יותר קשה וזה שרגיל הרבה בעבירות ולבסוף התגבר על יצרו ושב על חטאיו הרי חטאיו הרבים כזכיות הן לו שכל מה שהרבה לחטוא היה צריך להתגבר יותר על יצרו, וכל זה כששב מאהבה אבל אם שב מיראה, אמרו ביומא שם שאינן נחשבין כזכיות והטעם בזה שמתוך שהיה ירא מן העונש שיבא עליו, בין בעוה"ז בין בעוה"ב, התחרט מחטאיו ואין תשובתו קשה כל כך, שכן דרך האדם להמנע מחפצו משום עונש יותר מבשביל הפסד שכר.

מה ת"ל לקצור אלא אפי' יש לו כמה לקצור. —בר"ש כאן העתיק "אפי' יש לו קמה לקצור".

שלא תאמר יעשה קציר הקדש כקציר הדיוט. — צ"ל: שלא תאמר יעשה קוצר לגבוה (פי' שקוצר משדה הדיוט חטים לעשות מהן סולת למנחות) כקציר הקדש (פי' כאלו קצר הגזבר משדה שהוא של הקדש דפטורה מן הפיאה כדמוכח בסופ"ב).

[השלמות: מניין ת"ל שדך תני זורעין כו'. — צ"ל: מניין ת"ל שדך אם כן מה תלמוד לומר קציר מה קציר מיוחד שגידולו מן הארץ ולקיטתו כאחת ומכניסו לקיום אף כל כיוצא בו חייב בפיאה (כ"א בספרא פ' קדושים) תני זורעין כו' כאחת זרעי אילן וחרצנים כאחת והזורע זרעים עם החרצנים לוקה כו'.]

[השלמות: קולקס לירק ולמעשרו' כו'. — צ"ל: כירק למעשרות ולשביעית ולפיאה ולכלאים ולנדרים כו' (וכ"א בנדרים רפ"ז, והענין שקולקס כלאים עם ירק אחר שלא תאמר שאינו אוכל ואינו כלאים בירק אחר, ע' כלאים פ"א ה"א).]

[השלמות: פטור מתרומה גדולה. — ע' תרומות פ"ג ה"ו מ"ב ע"ב ותוספתא תרומות פ"ד.]

[השלמות: מה שאין כן בתרומה. — צ"ל: מה שאין כן בביכורים (פי' ברייתא היא ולימא הא בביכורים כו'.]

[השלמות: חבירו מתחייב בו. — פי' אבל הוא אינו מתחייב בחבירו ע"ל דמאי פ"ה סוה"א.]

חרבו חנות בני חנון ג' שנים עד שלא חרב בהמ"ק. — בבבלי ב"מ (פ"ח א') הנוסח "חנויות בית הינו" וכן מצאנו בספרי הנוצרים שכפר בית הינו היה על הר הזתים (ע' בדברי ימי ישראל חלק ט' העתק ה' טריווש בפרק על אודות הנוצרי עמוד כ"ד) ונזכרו החנויות שעל הר הזתים גם בתענית (פ"ד ה"ח דס"ט ע"א) וכפי הנודע בעת שצרו חיל רומי על ירושלים תקעו את אהליהם על הר המשחה ואז נחרבו החנויות.

חנווני כהן (פי' שפתח חנות למכור בשר) כו' חנווני יכול להערים (פי' שיכול לקבל בחנות גם בהמות ששחטן ישראל ולמוכרן כדי לפוטרן מן המתנות ויאמר שהוא עצמו שחטן וע' חולין קל"ב ב' ובתוד"ה כשהוא).